סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

צעידה בגאון / רפי זברגר

עבודה זרה נד ע''ב - נה ע''א

 

הקדמה

היום נעסוק בנושאים פילוסופיים הקשורים לעבודה זרה. המשנה בדף נ''ד מציגה טענות של הפילוסופים נגד היהדות:
שאלו את הזקנים ברומי: אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלה? 
פילוסופים שאלו את חכמי ישראל ברומי, אם הקדוש ברוך הוא ''מתנגד בתוקף לעבודה זרה'' ואוסר אותה לחלוטין, מדוע לא ביטל אותה לגמרי, וכך לא היו נוצרות "בעיות" שיש להתמודד איתן.
אמרו להן: אילו לדבר שאין צורך לעולם בו היו עובדין היה מבטלו, הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות יאבד עולמו מפני השוטים? 
ענו להם חכמים: אם כל סוגי עבודה זרה בעולם היה לדברים ''שאין לעולם צורך בהם'', הקדוש ברוך הוא באמת היה מבטלם, אך מכיוון שעובדים עבודה זרה גם לגרמי השמים, כמו שמש, ירח וכוכבים, האם יעלה על הדעת לבטל אותן גרמי שמים הכרחיים לעולם כולו, רק בגלל ''שוטים'' אשר עובדים להם עבודה זרה והופכים אותם לאילים?
אמרו להן: אם כן יאבד דבר שאין צורך לעולם בו ויניח דבר שצורך העולם בו! 
חזרו ושאלו הפילוסופים: אנו מבינים שהקדוש ברוך הוא לא ''ביטל'' דברים שהעולם צריך להם, כמו שמש, ירח וכוכבים, אך מדוע שלא יבטל את כל עבודות זרות שהעולם אינו נזקק להם?
אמרו להן: אף אנו מחזיקין ידי עובדיהן של אלו שאומרים תדעו שהן אלוהות שהרי הן לא בטלו.
גם כאן ענו להם חכמים: אם אמנם היו מבטלים את כולם חוץ מאותם גרמי שמים ועוד רכיבים שהעולם צריך אותם, היו טוענים עובדי אלילים, שאותם גורמים (שמש, ירח וכוכבים) הינם באמת אלוהים, ויש לעובד אותם! לכן, לא ביטלו אף אחד מסוגי עבודה זרה אשר ישנם בעולם. 
 

הנושא

הגמרא מצטטת ברייתא המרחיבה את טענות הפילוסופים ו"דנה" איתם על שלושה נושאים דומים ביהדות:
1. ביטול עבודה זרה, כפי שציטטנו מן המשנה לעיל. עם סיום שאינו נמצא במשנה: אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין – הקדוש ברוך לא ביטל עבודה זרה, ואנשים אשר עוברים על איסור זה, גם יהודים וגם שאינם יהודים (זה אחד משבע מצוות בני נח) ''יתנו את הדין'' על שעברו על האיסור. 
2. הרי שגזל סאה של חטים [והלך] וזרעה בקרקע, דין הוא שלא תצמח! אלא - עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. הוסיפו וטענו הפילוסופים, אם אדם גזל חיטים וזרע אותם, מן הדין היה שלא יצמיח מאומה, כיוון ש''נולדו באיסור'', אך הקדוש ברוך ''לא משנה עולמו'', ושוב נקבע כי ''שוטים שקלקלו (חטאו) עתידין לקבל את עונש על כך".
3. הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. עוד עבירה נוספת של ביאה על אשת איש, איסור עריות חמור. ''מן הדין'' היה שהאשה לא תתעבר, 
כאשר היא נבעלת בעבירה, אך שוב נטען כי ''עולם כמנהגו נוהג'', ו''השוטה שקלקל ייענש''
וכך הגמרא ממשיכה ומתארת שאלות פילוסופיות נוספות לחכמי ישראל, ותשובותיהם. נתאר אחת מהן הכתובה בדף נ''ה:
אמר לו זונין לרבי עקיבא: לבי ולבך ידע דעבודת כוכבים לית בה מששא, והא קחזינן גברי דאזלי כי מתברי, ואתו כי מצמדי – מאי טעמא? שאלה זו נשאלה ע''י זונין היהודי לרבי עקיבא. וכך אמר לו: הרי שנינו יודעים שאין ממש בעבודה זרה, ובכל אופן אנו מוצאים מקרים, בהם אנשים מגיעים לבית עבודה זרה ''מפורקים'' ואינם בריאים לחלוטין, ויוצאים משם כאשר הם בריאים ושלמים. רבי עקיבא ענה לזונין במשל: 
משל למה הדבר דומה: לאדם נאמן שהיה בעיר, וכל בני עירו היו מפקידין אצלו שלא בעדים, ובא אדם אחד והפקיד לו בעדים. פעם אחד שכח והפקיד אצלו שלא בעדים, אמרה לו אשתו: בוא ונכפרנו. אמר לה: וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן, אנו נאבד את אמונתינו? המשל מספר על אדם אמין מאוד, שכולם לא חששו להפקיד ממון בידיו, אף ללא עדים. הגיע מישהו, והפקיד אצלו בעדים. לאחר מכן, הפקיד שוב אצלו, אך שכח והפקיד שלא בעדים. אשתו של ה''נאמן'' הציע לו לכפור ולא להודות בכסף שהפקידו אצלו, ובכך ''לנצל'' את המצב שהוא שכח להפקיד בעדים?
ענה לה: האם בגלל שאותו אדם ''נהג שלא כהוגן'' והפקיד הפעם ללא עדים, אנו נאבד את האמון שכולם נותנים בנו.
וממשיך רבי עקיבא להסביר את הנמשך במקרה שלנו: 
אף כך יסורין, בשעה שמשגרין אותן על האדם, משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני, כיון שהגיע זמנן לצאת הלך זה לבית עבודת כוכבים, אמרו יסורין: דין הוא שלא נצא, וחוזרין ואומרים: וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן אנו נאבד שבועתנו?
הקדוש ברוך קובע בעת ''ירידת ייסורים או מחלות'' על האדם, באיזה יום, באיזו שעה, באיזה אופן ועל ידי איזו תרופה, יסורו הייסורים והמחלות. גם אם ברגע שבו המחלה אמורה לסור, האדם ישהה בבית עבודה זרה, ''לא משנים תוכניות'', לא מפירים את ''השבועה'' אשר קבעה את סוף זמן המחלה, בגלל ''שוטה זה שעשה שלא כהוגן'' (הלך לבית עבודה זרה).
 

מהו המסר?

למדנו היום את הכלל אשר קובע כי לא משנים תוכניות, גם לא תוכניות של הקדוש ברוך הוא, בגלל ''שוטים שעשו שלא כהוגן''. עיקרון זהו מלמד אותנו, כי כאשר אנו מחליטים ''החלטות מושכלות וטובות'', הרי שאין לשנות אותן בגלל מצב רגעי, או בגלל ''שוטים'' שעשו או אמרו מעשה מסוים הסותר את החלטתנו. אמנם, ניתן לשנות החלטות, ויש אפשרות להיות גמישים, אך זה רק בעקבות "החלטה מושכלת" חדשה, ולא בעקבות ''מעשים שטותיים''.
נצעד בגאון בדרך שהתווינו לעצמנו, ולא נסתכל כל רגע אחורנית, לראות האם היא מוצאת חן בעיני הסובבים אותנו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

  1. טז כסלו תשפ"א 12:06 הדף היומי | שרונה תם

    מעניין בהיר וקריא אשמח לקבל את הדף באופן קבוע . במיוחד מאמרים שיש בהם היבטים פילוסופים

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר