סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

שומרונים ופגאנים בשרון לאור ברייתא תלמודית והממצא הארכאולוגי

יצחק חמיטובסקי / ארכיאולוגיה תלמודית

עבודה זרה לא ע"א


המעמד ההלכתי של יינם של השומרונים ("כותים") הוא נושא מורכב שבו חז"ל הודו במפורש שהיו שינויים מהקלה (השוואתם ליין יהודי) להחמרה (השוואה ליין נסך). הם תיארו בצורה מפורטת את הנסיבות להחמרה במקרה הספציפי הזה- הדיון המרוכז בירושלמי הוא בכלל בפרק החמישי של המסכת (ה ד מד ע"ד), שם נמצאת הסוגיה הארוכה ביותר בירושלמי על התפתחות ההלכה בקשר למעמדם של השומרונים ואילו המקבילות לכך בתלמוד הבבלי הופיעו במספר מקורות- חלק אחד מופיע בסוגיה שלמה בבבלי חולין ה ע"ב- ו ע"א (דיון שהתחיל בשחיטת השומרוני והתגלגל לדיון ביינם) ואילו רסיס נוסף מופיע בדף שלנו. אני לא אעסוק כאן בשאלת היחס ההלכתי המשתנה ליינם של השומרונים (שהוא כמובן סעיף מתוך שאלת מעמדם ההלכתי הכללי) ובשחזורים של תהליך ההחמרה אלא רק בסיור גיאוגרפי-היסטורי בעקבות העיירות המצוינות כאן ומה ניתן ללמוד על המציאות האתנית-לאומית במישור החוף המרכזי בתקופת הברייתא או מאוחר יותר (זאת שאלה בפני עצמה).

הברייתא מציינת שלושה צמדי עיירות, אחת שומרונית ואחת פגאנית כאשר בהתחלה ("בראשונה") היינות של העיירות השומרוניות הללו (ורק הם) נאסרו בגלל העיירות הנוכריות הסמוכות לפני שנקבעה הלכה גורפת יותר "[חבית] פתוחה בכל מקום אסורה ו[חבית] סתומה מותרת". הברייתא הזאת מופיעה בירושלמי במסכת שלנו אבל רק בפרק החמישי (ביחד עם ריכוז ההלכות על השומרונים), בסוגיה הבבלית אצלנו ובורסיה נוספת עם שינויי נוסח נוספים במסכת כותים (ב, ו). יש הבדלים מסוימים בצמדים בין הירושלמי לבבלי ובנוסח (בכתבי היד הטובים של התלמוד הבבלי יש שיבושים ניכרים) אבל בשני הנוסחים, העיירות השומרוניות והעיירות הנוכריות הן אותן עיירות (כלומר, הבבלי לא הפך עיירה נכרית לשומרונית ולהיפך).
 
ירושלמי:
1. אוגדור (שומרוני)-כפר פגש (פגאני)
2. בורגתה (שומרוני)- בירת סוריקה (פגאני)
3. עין כושית (שומרוני)-כפר שלם (פגאני)


בבלי:
1. עין כושי (שומרוני)-בירת סריקא (פגאני)
2. ברקתא/ ברתקא (שומרוני)-כפר פרשאי/פכשא (פגאני)
3. זגדור (שומרוני)-כפר שלים/שחלים/שמליכי (פגאני)


רק מספר מצומצם של האתרים הללו מזוהים בצורה ודאית כאשר מרבית החוקרים סבורים שיש לחפש אותם במישור החוף המרכזי (בין אפולוניה לקיסריה) ובאזור השרון המזרחי, הן בגלל הזיהוי הפונטי ורמזים היסטוריים והן בשל הממצא הארכאולוגי. בגלל המבנה של זוגות יישובים שהם כנראה סמוכים אחד לשני, זיהוי של אחד המקומות (השומרוני או הנכרי) אמור לסייע לזיהוי היישוב בצלע השנייה אבל לא תמיד היו אתרים סמוכים שנשמר בהם השם הקדום מבחינה פונטית או שיש ממצא ארכאולוגי אינדיקטיבי וזה הוביל לפתרונות שונים או שהשימור הפונטי האפשרי (למשל, בורגתא= בורג' אל עטוט על כביש 57 ליד כפר יונה) מציין אתרים שנמצאים במרחק די משמעותי אחד מהשני. חלק מהמקומות הללו מוזכרים (או ייתכן שהם קשורים) במקורות חז"ל נוספים- למשל על "כפר פגש" (פרשאי בתלמוד הבבלי) הפגאנית אנחנו שומעים בתוספתא עבודה זרה ו ח: " שלוש אשירות בארץ ישראל, חרוב שבכפר קסם ושבכפר פגשה, שקמה שבראנו ושבכרמל". את "אוגדור/זגדור" השומרונית כאן כרכו חלק מהחוקרים עם "גדרה של קיסרין" (תוספתא שביעית ז י) שזיהויה המקובל הוא בתל גדור (בין מכמורת לגבעת אולגה) אם כי רוב הטופונימים מזוהים בשרון המזרחי ולא ליד החוף ולכן לא כל החוקרים קיבלו את הזיהוי הנ"ל וביקשו לחפש את "אוגדור" באזור מזרחי יותר.

המקום המעניין ביותר ושלגביו יש אפילו תימוכין ארכאולוגיים הוא "עין כושי/ת". בברייתא אצלנו, היא מצוינת כשומרונית אך היא מוכרת בתוספתא שביעית ד ד (ובמקבילה בירושלמי שביעית ה ה לו ע"א) כמקום שבו שהו קבוצת חכמים: "אמר ר' יהודה מעשה והיינו בעין כושי והיינו אוכלין לוף במוצאי החג של שביעית על פי ר' טרפון. אמר לו ר' יוסה- משם ראיה? עמכם הייתי ומוצאי פסח היה". מכאן למדו החוקרים שבדור יבנה (חכמי דור אושא מתווכחים על מעשה שהיה בדור יבנה) עין כושי עוד היה יישוב יהודי אבל אחרי כן היא הפכה להיות יישוב שומרוני, ככל הנראה בעקבות תוצאות מרד בר כוכבא. ב-1977 פרסם אדם זרטל טבעת ברונזה מתומנת שעל כל צלע ממנה נרשמו חלקי פסוקים מנוסח התורה השומרוני (בדומה לקמעות שומרוניים אחרים) מח' כוסיה (מערבית לבקה אל ע'רביה, ליד היישוב מאור של היום) ובמקום אף התגלו נרות שומרוניים, כך שאופי היישוב השומרוני מגובה גם בממצא הארכאולוגי. לגבי כפר שלם הסמוך, זרטל בזמנו הציע לזהות אותה בח' ג'למה (להבות חביבה של היום) אם כי מבחינה פונטית זה לא משכנע במיוחד.
 
אם אכן הברייתא מציינת זוגות יישובים שומרונים ופגאניים במישור החוף המרכזי עם דגש על אזור השרון המזרחי, זה מעיד על כך שאחרי מרד בר כוכבא וכנראה גם בהמשך תקופת המשנה והתלמוד, המרחב הכפרי של הערים הגדולות מקיסריה ועד אפולוניה היה מאופיין ברובו ביישובים כפריים נכריים ושומרונים בעוד היהודים שחיו באזור התרכזו רק בערים הגדולות עם דגש על קיסריה. התופעה הזאת מסבירה גם את הדיונים המפורטים על יינם של השומרונים בקיסריה בימי רבי אבהו- לא רק שהייתה קהילה שומרונית בקיסריה אלא גם המרחב הכפרי היה שומרוני ופגאני מעורב (לא בהכרח יישובים מעורבים) . המחקר הארכאולוגי גם העלה שבתקופה הרומית והביזנטית, תעשיית ייצור היין בגתות במישור החוף המרכזי בכלל ובשרון בפרט היה חסר תקדים בהיקפו, מה שמבהיר גם מדוע דווקא היישובים הללו נזכרו במקור כאן בהקשר למעמד ההלכתי של היין.


כתב: יצחק חמיטובסקי (בלוג | פייסבוק)   © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה - בדוא"ל: jamitovsky@gmail.com‏
המאמר מבטא את דעתו האישית של המחבר, ואינו מתיימר להציג קביעות או טיעוניים הכרחיים ומוחלטים

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר