סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1069

"א"ר יונתן מאה שישבו להורות אין חייבין עד שיורו כולן שנאמר ואם כל עדת ישראל ישגו - עד שישגו כולן"

הוריות ג ע"ב


רבי יונתן מחדש: שכאשר דיינים ישבו להורות כדי שיתקיים הדין של פר העלם דבר, צריכים שכל מאת הדיינים יהיו שותפים באופן פעיל בהוראה השגויה, כל הדיינים שישבו לדון גם כאשר הם במספר מאה, עליהם לאשר את פסק הדין, ורק אז הדיינים מתחייבים בפר העלם דבר ולא העושים, אבל במקרה שהיו חלק מהדיינים שלא היו שותפים בהוראה, גם אם ההוראה יצאה להתר משום רוב הדיינים, כאן בחידוש של פר העלם דבר, אין אנו מסתמכים על רוב דיינים, וצריכים דווקא את כל הדיינים, והדבר נלמד ממה שנאמר בפסוק: "ואם כל עדת ישראל ישגו". מזה שכתבה התורה "כל", שהרי בלא המילה "כל", היינו פוסקים ע"פ הרוב, ע"כ שתיבת "כל" באה להשמיענו שיש על כל אחד מהדיינים להיות שותף פעיל בהוראה השגויה.
המשנה למלך בפרק ט' מהל' סנהדרין הלכה ג' מקשה על דברי גמ' אלו קושי' עצומה: הרמב"ם בפ"ט מהל' סנהדרין מביא בהל' ב' את ההלכות הקשורות למניין הדיינים. אנו יודעים: שדיני ממונות בשלושה, דיני נפשות ב - 23 וסנהדרין גדולה ב - 71. הרמב"ם מדבר על אופן שהסנהדרין הקטנה נחלקו הדיינים אלו עם אלו, וכך כותב שם הרמב"ם: אמרו 11 מהדיינים זכאי ו - 11 מהדיינים אמרו חייב, ואחד אמר איני יודע, מוסיפים על מנין הדיינים עוד 2, הוסיפו 2 ואמרו 12 זכאי ו - 12 חייב ואחד אומר איני יודע מוסיפים 2 אחרים, וכך מוסיפים והולכים עד שירבו המזכים או המחייבים ומוסיפים והולכים עד 71, הגיעו ל - 71, 35 אומרים חייב, ו - 35 אומרים זכאי, דנים אלו כנגד אלו, עד שיראה אחד מהן דברי חבירו ומזכין אותו או מחייבין אותו, ואם לא ראה, גדול שבדיינים אומר נזדקן הדין ופוטרין אותו. וממשיך שם הרמב"ם בהל' ג' וכותב: ב"ד הגדול (של 71) שבא להם מחלוקת בין בדיני נפשות ובין בדיני ממונות, אין מוסיפין עליהם, אלא דנין אלו כנגד אלו והולכין אחר הרוב שלהן.

שואל ע"כ המשנה למלך וז"ל: מכאן קשיא לי על הא דאמרינן בפ"ק דהוריות בדף ג. א"ר יונתן מאה שישבו להורות אין חייבין עד שיורו כולן, והיכי משכחת לה מאה שישבו להורות דהא התם בסנהדרין גדולה דווקא קמיירי וכמבואר שם, וכיון דקימ"ל דאפי' אם נחלקו אין מוסיפין לעולם על 71 מכ"ש שאין מושיבין לכתחילה יותר מ - 71, ואולי נדחוק דכוונת רבי יונתן שאפי' אם עברו והושיבו דיינים יותר מ - 71 עד 100 ואע"פ שאותם דיינים אינם מעיקר הדין כדיינים ממש, מ"מ בעינן שגם הדיינים הנוספים על 71 עד 100 יהיו מן המתירים אע"פ שהנוספים אינם מן המנין, אבל הסברא תמוהה: דאם אינם ממניין הדיינים מה לי בכך שלא השתתפו בהוראה. ועוד יותר צ"ע: היכי יליף לה מילתא מקרא, והלא קרא לא איירי אלא בענין הנצרך ולא בדיינים שאינם נצרכים כעת וצ"ע.

כמה מהאחרונים זכו לכווין לקושי' זו, בספר באר שבע נאמר כך: מאה שישבו להורות קשה בעיני טובא הלא הדין מעיקרא ליתא, כי א"א שישבו מאה להורות, ולא אפי' אחד יותר מהסנהדרין המיוחדים שהם אחד ושבעים, מפני שאסור להוסיף ממנין בית דינו של משה רבינו, וכך אמרינן בהדיא בריש פ"ק בסנהדרין אספה לי שבעים איש אמר רחמנא, שבעים איש ולא יותר. הב"ש מסיים את קושיתו במילים: "ודברי הגמ' צריכים עיון היטב". בספר אורה גבר להגאון הגדול רבי בצלאל רנשבורג מופיעים שתי תשובות על קושי' עצומה זו.

והנלענ"ד בזה ליישב קצת ע"פ מה דאיתא במס' סנהדרין פ"ו: במשנה: "שלשה בתי דינין היו שם, אחד יושב על פתח הר הבית, ואחד יושב על פתח העזרה, ואחד יושב בלשכת הגזית, באין לזה שעל פתח הר הבית, ואומר כך דרשתי וכך דרשו חברי... אם שמעו אומרים להם, ואם לאו באין לאותן שעל פתח העזרה, ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי... אם שמעו אומר להם, ואם לאו אלו ואלו באין לב"ד הגדול שבלשכת הגזית שממנו יוצא תורה לכל ישראל". המשנה מתייחסת לזקן ממרא, דהיינו ת"ח שיש לו התר להורות הלכה, והוא חולק בהלכה על הסנהדרין הגדולה, זקן ממרא מיתתו בחנק אבל בכדי שיהרגו אותו על כך שהמרה את פי הסנהדרין הגדולה, צריכים להיות כמה נתונים, הוא חייב לחלוק עם הסנהדרין שבעירו, ואז הוא עולה יחד עם חברי הסנהדרין שבעירו לירושלים, וממשיך להתווכח גם עם הסנהדרין הראשונה שיושבים בפתח הר הבית, וגם עם הסנהדרין השניה, שיושבת בפתח העזרה, ואז הוא מגיע עם כל בני מחלוקתן לסנהדרין הגדולה שבלשכת הגזית, ואם אחרי כל הדיונים הללו הוא עדיין עומד בדעתו והוא מורה לעשות כפי שהוא סבור, ולא כפי שהסנהדרין הגדולה הכריעה, אז דינו כזקן ממרה. טוען הגאון רבי בצלאל רנשבורג: שבאופן כזה שהזקן ממרא הטריח את חברי הסנהדרין האחרים לעלות אתו לסנהדרין הגדולה, מצטרפים חברי הסנהדרין שיושבים בפתח העזרה ובפתח הר הבית אל דייני לשכת הגזית הסנהדרין הגדולה, וכך מסיים הגאון את חידושו: ולפ"ז אפשר למצוא היכי תימצי להא דרבי יונתן בכה"ג שזקן ממרא בא לשני הבתי דינים הראשונים הנזכרים, ולא שמעו, שאז אלו ואלו באים עמו לב"ד הגדול שבלשכת הגזית, ואז יצאה הוראה זו ששגו בה מלפניהם, ובאופן זה צרפו גם את שני הבתי דינים האלו לבית דין של 71

תירוץ נוסף כותב הגאון: עוד אפשר לתרץ, דמה שנאמר: אין מוסיפין על 71 היינו דווקא על סנהדרין גדולה של 71 אבל סנהדרין קטנה של 23 שנחלקו בשווה, והוסיפו עליהם והגיעו ל - 71 ועדיין נחלקו בשווה, כאן שרי להוסיף אפי' על יותר מ - 71 ואפי' עד מאה, ובכה"ג איירי הכא, ויותר נראה התרוץ השני.

אבל דבריו נסתרים מדברי הרמב"ם שפסק: שגם בסנהדרין של 23 שנחלקו בשווה והוסיפו עד 71, אין להוסיף על 71 בשום אופן, כך כותב הרמב"ם כפי שהוזכר לעיל. כך שקושייתו העצומה של המשנה למלך והב"ש עדיין בעיינה עומדת.
יש אולי מקום ליישב את הקושי' העצומה ע"פ דרכו של בעל האורה גבר אבל בכמה שינויים. ראשית: יש לציין את מה שנאמר בספרי על פרשת מסעי בפרק ל"ה בפסוק ג': דורשי רשומות אמרו מנין שסנהדרין קטנה היא של 30 דיינים, שנאמר ושפטו העדה הרי 10 והצילו העדה הרי 10 והשיבו אל עיר מקלטו הרי 10, מכאן לסנהדרין קטנה של 30. דעת תנאים זו מופיעה גם בתנא דבי אליהו בסוף פרק כ"ט, שיטת תנאים נוספת, על מה שנאמר בתורה בפרשת שופטים פרק י"ז פסוק ח': "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך". בתשובות הגאונים בסימן קס"ד נאמר כך: מלמד שכל ב"ד של כל שבט ושבט אם נתעלמה ממנו הלכה הרי הם עולים ללשכת הגזית ומצטרפים לסנהדרין גדולה להכרעת ההלכה, כך גם משתמע מדברי הרמב"ן בתחילת פרשת שופטים: שכאשר סנהדרין שבכל שבט ושבט מסתפקת בדבר מדיני התורה, עולה אותה סנהדרין אל הסנהדרין הגדולה והיא דנה יחד עם הסנהדרין הגדולה, לא כבעלי דין אלא כבעלי סנהדרין, ואז יוצאת ההוראה מפי הסנהדרין המורכבת, סנהדרין קטנה עם הסנהדרין הגדולה. מעתה, אם נשתמש בשיטתו של רבי יהודה האומר במשנה הראשונה במס' סנהדרין ב. שהסנהדרין הגדולה לא היתה של 71 כדעת חכמים, אלא של 70. נמצא, שלפי שיטת הספרי בפרשת מסעי בשם דורשי רשומות: שסנהדרין קטנה של כל שבט ושבט מונה 30 וסנהדרין גדולה מונה 70, כאשר אותה סנהדרין קטנה הסתפקה, בדין מדיני התורה, והיא הצטרפה לסנהדרין הגדולה, יש לפנינו מושב ב"ד של 100 דיינים בדיוק.

[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר