כעס זמני / רפי זברגר

עבודה זרה נג ע''א

הקדמה

הזכרנו לא פעם בדפים הקודמים במסכת את עניין ביטול עבודה זרה. אמרנו שיש מספר כללים בנושא:
1. רק עובד כוכבים יכול לבטל עבודה זרה
2. ניתן לבטל עבודה זרה של אותו עובד כוכבים או עובד כוכבים אחר
3. ישראל לא יכול לבטל עבודה זרה
עתה דנה המשנה באופן ביטול העבודה זרה.
 

הנושא

כיצד מבטלה? קטע ראש אזנה, ראש חוטמה, ראש אצבעה, פחסה אע"פ שלא חיסרה – ביטלה.
רק בפניה, השתין בפניה, גררה, זרק בה את הצואה - הרי זו אינה בטילה.
מכרה או משכנה - רבי אומר ביטל, וחכמים אומרים -לא ביטל.
המשנה מתחלקת לשלושה חלקים, החלק הראשון מתאר אופני ביטול אפשריים, החלק השני – אופני ביטול שאינם תקפים, ובחלק השלישי אופני ביטול שיש עליהם מחלוקת.
הקו המאחד של החלק הראשון, שהגוי עשה בעבודה זרה פעולה, אפילו פעולה ''קטנה''. כגון: חתך ראש האוזן, או אפילו ראש האף , או אף ראש האצבע. גם אם מעך את אחד האיברים הללו, הגם שלא חיסר בה כלום, בכל המקרים הללו שעשה מעשה בגוף העבודה זרה הרי הוא ביטלה. 
בחלק השני מתארת המשנה פעולות שעשה הגוי בעבודה זרה, גם אם הן פעולות הבזות את העבודה זרה, כמו לרוק (זריקת רוק) או להשתין בפניה, או אפילו לזרוק בה צואה, שלכאורה היה אפשר לחשוב כי בכך מבטא הגוי את עמדתו כי אין הוא מעוניין בעבודה זרה זו, ונחשיבה כביטול, אומרת המשנה: לא. אין פעולות אלו מהוות ביטול. 
ההסבר של רש''י לדין זה מעניין מאוד: דלפום שעתא רתח עלה והדר פלח לה.
אומר רש''י כי פעולות אלו אינן אלא ''כעס רגעי'', שכעבור זמן ''יישכח'' הגוי את כעסו, ויחזור לעבוד את העבודה זרה. כלומר, פעולת ביטול צריכה להיות ''פעולה משמעותית'', או כמו שלמדנו בחלק הראשון של המשנה – פעולה שמשנה משהו בגוף עבודה זרה, או פעולה אחרת אך שאינה באה מתוך ''רוגז מקומי'', משהו זמני שיחלוף, אלא מבטאת החלטה מודעת ומושכלת של הגוי לבטל את העבודה זרה. 
בחלק השלישי, עוסקת המשנה במכירה או מישכון של העבודה זרה, רבי סובר כי המכירה מעידה על כך שהוא גם אינו ''מחשיב'' את עבודה זרה ולכן מהווה ביטול, לעומת חכמים שאינם סוברים כי מכירה מעידה על הסרת מחשבתו של הגוי מן העבודה זרה שבו. 
 

מהו המסר?

ראינו בחלק השני של המשנה התייחסות של המשנה לכעס רגעי, מקומי, וזמני. אנו לומדים מתוך דיני ביטול עבודה זרה, כיצד להתייחס לתופעות אלו. הרי לכל אחד יש זמנים של כעסים, התרגזויות ומחשבות דומות לכך. זו אינה פעולה היכולה לבטל את העבודה זרה. מכיוון שאינה אלא משהו זמני וחולף, לא מתייחסים אליה כפעולה משמעותית היכולה לבטל עבודה זרה. וכך כך בנושא הכעס "בחיים הרגילים": אם נתייחס לכך בחומרה רבה, הרי שחיינו יהפכו לחיים קשים ובלתי נסבלים. יש לזכור ולהפנים זאת, לא ''לקחת קשה'' כעסים אלו, לנסות ולהתמודד מקומית, באותו זמן עם הכעס, ולהמשיך את זרימת החיים הלאה.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]