חקר האמת ללא בושה / רפי זברגר

עבודה זרה נ ע''ב - נא ע''ב

הקדמה

למדנו בדף נ: את דברי רב יהודה בשם רב: עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל, שבר מקל בפניה – חייב, זרק מקל בפניה – פטור. אם אופן העבודה של העבודה זרה היא על ידי זריקת מקל. אזי, אם שבר בפני העבודה זרה את המקל – מתחייב, אך אם ''רק'' זרק את המקל – פטור.
מייד שואל אביי את רבא להבנת ההבדל: מאי שנא שבר דהוה ליה כעין זביחה, זרק נמי הוה ליה כעין זריקה?
אנו למדנו כבר כי מתחייבים בעבודה של עבודה זרה אם הפעולה דומה לפעולה שהייתה בבית המקדש, או שזו דרך העבודה זרה לעבוד כך. אם כן, שואל אביי, פעולת שבירה דומה לזביחה (מקביל לשחיטה), ולכן חייבנו בפעולה זו, אך גם פעולת זריקה הייתה במקדש, כאחת הפעולות שביצעו עם הדם של הקרבן, כאשר הזריקה הינה הפעולה הרביעית (לאחר שחיטה, קבלה והולכה), ומהווה חלק מתהליך הכפרה, אם כך מדוע רב פוטר, כאשר זרקו מקל לעבודה זרה?
עונה הגמרא: אמר ליה בעינא זריקה משתברת וליכא. זריקה ''סתם'' אינה מחייבת, אלא אם כן הייתה זו זריקה ''המשתברת'', בדומה לדם הקרבן, הנזרק על המזבח ''ומשתבר'' ונשפך על פני המזבח.
 

הנושא

הגמרא מביאה עוד הלכה הנוגעת לעבודה זרה שעובדים אותה במקל, אשר אמר רב נחמן, בשם רבה, ורבה אמר בשמו של רב: עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל, שבר מקל בפניה - חייב ונאסרת, זרק מקל לפניה - חייב ואינה נאסרת. 
זו אמירה נוספת של רב, העוסקת באותו נושא. בפעם השניה אמר רב שגם אם זרק את המקל – חייב, למרות שבפעם הראשונה אמר כי הזורק פטור. הסיבה לכך, שבמקרה השני, הזריקה מהווה דרך העבודה זרה ולכן מתחייבים עליה (כפי שצוין לעיל). האיסור של המקל תלוי בהשוואה של העבודה לעבודה בבית המקדש. אם ישנה עבודה דומה בבית המקדש, כמו בשבירת מקל – המקל נאסר, אך אם אין פעולה דומה בבית המקדש, כמו בזריקת מקל – המקל אינו נאסר. 
שוב שואלים אותה שאלה ששאלנו לעיל, הפעם רבא בעצמו שואל את רב נחמן: מאי שנא שבר דהויא ליה כעין זביחה זרק נמי הויא ליה כעין זריקה. וגם התשובה דומה לתשובה לעיל: בעינן זריקה משתברת וליכא. 
אבל הפעם, הגמרא ממשיכה להקשות: אלא מעתה אבני בית מרקוליס במה יאסרו? אם אנו דורשים שעבודה זרה תהיה דומה לפעולה אשר נעשתה בבית המקדש, כיצד אנו אוסרים את אבני מרקוליס, אותן אבנים אשר זורקים לעבודה זרה זו, הרי אין בבית המקדש זריקה המשתברת? לאחר שעלתה שאלה זו לאוויר העולם, היא עברה כמה ''גלגולים'' כמתואר להלן:
אמר ליה: אף לדידי קשיא לי, ושאלתיה לרבה בר אבוה, ורבה בר אבוה לחייא בר רב, וחייא בר רב לרב, ואמר ליה: נעשה כמגדל עבודת כוכבים. רב נחמן אומר, כי גם לו הייתה אותה קושיא. הוא שאל את רבה, אשר שאל את חייא בנו של רב, אשר שאל את אביו רב, אשר ענה לו ואמר: אבנים של המרקוליס, הופכים להיות חלק מעבודה זרה עצמה, ולא נחשבים לתקרובת עבודה זרה. עבודה זרה עצמה אינה חייבת להיות דומה לאחת מפעולות בבית המקדש.
 

מהו המסר?

''גלגול השאלה'' בין ארבעה רבנים, חכמים וחשובים, מאוד מעניינת ומרשימה. אף אחד לא ''התבייש'' בחוסר ידע שלו, אשר מנע ממנו לענות על השאלה. בנוסף, אף אחד מהרבנים החשובים לא התבייש לשאול רב אחר, והכול על מנת להגיע לחקר האמת ולתרץ את הקושיא הגדולה. נזכור זאת ונפנים – להיות כנים בלי בושה, וגם לשאול אחרים ללא חששות.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]