דוגמא אישית / רפי זברגר

עבודה זרה נ ע''א

הקדמה

בסוף הדף הקודם, בתחילתו של הפרק הרביעי למדנו על עבודת זרה הנקראת מרקוליס, שעניינה השלכת אבנים כלפיה, וזו היא ''עבודתה''. היום נכיר סיפור מעשה הקשור לעבודה זרה זו.
 

הנושא

בי ינאי מלכא חרוב, אתו עובדי כוכבים אוקימו ביה מרקוליס. אתו עובדי כוכבים אחריני דלא פלחי למרקוליס, שקלינהו וחיפו בהן דרכים וסטרטאות.
ביתו של ינאי המלך נחרב. הגיעו אנשים העובדים לאלילים, העמידו שם מרקוליס מקום עבודה זרה. לאחר זמן הגיעו עובדי כוכבים אחרים שאינם "עובדים" למרקוליס, לקחו את אותן אבנים והשתמשו בהם לחיפוי של דרכים ציבוריות. 
איכא רבנן דפרשי ואיכא רבנן דלא פרשי.
היו חכמים שלא הלכו באותם דרכים שחיפו בהם את אבני המרקוליס, כיוון שחששו שהם משתמשים ונהנים מעבודה זרה, ולעומתם, חכמים אחרים כן הלכו שם, כיוון שסברו כי הוצאת האבנים ע''י עובדי הכוכבים מהמרקוליס למקום אחר, בעצם מהווה ביטול עבודה זרה של מרקוליס, ולכן אין איסור ליהנות מאבנים אלו. 
אמר רבי יוחנן: בנן של קדושים מהלך עליהן ואנן נפרוש מהן.
רבי יוחנן ראה ''מעשה רב'' אשר הולך במקומות אלו, ואמר כי לא ייתכן שרב גדול, שהוא כינה אותו ''בנן של קדושים'' הלך במקומות אלו, ויש איסור ללכת שם.
הגמרא מייד מבררת מיהו אותו רב המכונה ''בנן של קדושים'', ועונה: 
רבי מנחם ברבי סימאי, ואמאי קרו ליה בנן של קדושים? דאפי' בצורתא דזוזא לא מיסתכל.
שמו של חכם זה, מנחם בנו של רבי סימאי. וקראו לו בנן של קדושים, כיוון שהוא היה מקפיד מאוד, אפילו על ''דברי חסידות'', כמו להסתכל על צורות הטבועות על מטבעות לא היה מסתכל. 
יש לעיין ולהבין, אם רבי מנחם היה קדוש, עד כדי שלא הסתכל על מטבעות, מדוע נקרא בנן של קדושים ולא קדוש?
יש על כך מספר פירושים, נצטט חלקם:
1. ''בנן של קדושים'' הוא ''מושג'', כמו ''בן העולם הבא'' או ''בן שלוש עשרה למצוות'', ובעצם מציין שהוא עצמו קדוש. 
2. אם הוא כזה צדיק, יש להניח שיש לו ''מקורות טובים'' וגם אביו נקרא קדוש (תוספות).
 

מהו המסר?

לפי ההסבר השני לעיל, אנו רואים שבן רציני לאבא רציני, לומד מהתנהגות אביו, הולך בדרכו וצועד במסלול אותו התווה אביו. אם האבא היה צדיק ומקפיד בהליכותיו, גם ''בנו הרציני'' יצעד בעקבותיו ויעשה "מעשי חסידות" וצדיקות.
מכאן אנו למדים, את הידוע לנו, כי הדוגמא האישית חשובה מאוד מאוד בדרך חינוך הילדים. בן הרואה את אביו אשר אינו מקפיד על מעשיו, ''מחפף'' בתפילתו וכדו', הרי זה מחלחל גם לילדיו אשר ילמדו ממנו, וככל הנראה גם כן לא יקפידו על נושאים אלו. אך אם ההורים משתדלים לשמור ולהקפיד על דיבורם, תפילתם, עשיית המצוות וכן הלאה, הרי שהתנהגות זו תחדור למעמקי ליבם של הילדים, ויש סיכוי הרבה יותר טוב שהם ילכו בעקבות הוריהם.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]