סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

קיזוז כוחות / רפי זברגר

עבודה זרה מט ע''א

 

הקדמה

למדנו בדף מ''ח את המשנה הבאה:
זורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה והחזירין לא בימות החמ' ולא בימות הגשמים ר' יוסי אומר אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנביה נושרת עליהן והוה להן לזבל:
בימות החמה כולם מסכימים כי אסור לזרוע, כיוון שהזריעה נהנית מהצל של עץ האשרה. מחלוקתם של חכמים ורבי יוסי האם מותר לזרוע תחת עץ האשרה בימות הגשמים, לדעת חכמים מותר כיוון שבחורף הצל של האשרה אינו מועיל לזריעה ואולי אף מזיק. ולדעת רבי יוסי אסור, כיוון שהעלים הנושרים מן העץ בימות החורף מועילים ומהווים כעין זבל עבור הזריעה, ומכיוון שיש הנאה מן עץ האשרה, אסור לגדל זרעים גם בחורף. 
 

הנושא

הגמרא מסבירה כי מחלוקתם של חכמים ורבי יוסי תלויה בשאלה של ''זה וזה גורם''. שאלה זו דנה במקרים אשר ישנם שני גורמים לתהליך מסוים, גורם אחד מותר והשני אסור – השאלה היא האם נאסור את התוצר או לא. בזריעת זרעים תחת אילן אשרה בחורף יש גורם אסור (נמיית העלים הגורמת לזבל את הקרקע) וגורם מותר (האדמה המסייעת לגידול). 
הגמרא מבינה בתחילה, כי חכמים סוברים ש''זה וזה גורם מותר'' ולכן הם מתירים לזרוע בחורף תחת עץ האשרה, ורבי יוסי סובר כי ''זה וזה גורם אסור'' ולכן אוסר לזרוע בחורף תחת עץ אשרה. 
הגמרא ממשיכה לדון בסוגיא זו בהרחבה, ומצטטת ברייתות שונות לכאן ולכאן, עד אשר מגיעה הגמרא למסקנה כי הדעות הפוכות: חכמים סוברים ''זה וזה גורם אסור'' ורבי יוסי סובר ''זה וזה גורם מותר'', ולאור זאת מסבירה הגמרא את דעותיהם במשנה:
אלא לעולם הא רבי יוסי והא רבנן ר' יוסי לדבריהם דרבנן אמר להו לדידי זה וזה גורם מותר לדידכו דאמריתו זה וזה גורם אסור אודו לי מיהת אף ירקות בימות הגשמים, ורבנן כדאמר רב מרי בריה דרב כהנא. 
הברייתא אשר צוטטה לעיל, המתירה להשתמש בזבל של עבודה זרה סוברת כרבי יוסי, והברייתא האוסרת סוברת כמו חכמים. אם כן, יש להסביר את דעותיהם של חכמים ורבי יוסי במשנה. על כך אומרת הגמרא, כי רבי יוסי במשנה פוסק לדעת חכמים, וכך הוא אומר: לדעתי, מותר לזרוע בימות החורף, כיוון שלדעתי "זה וזה גורם מותר", אתם חכמים, הסוברים כי ''זה וזה גורם אסור'' תסכימו איתי כי גם זריעת ירקות בימות הגשמים אמורה להיות אסורה.
וחכמים במשנה יסברו כדעתו של רב מרי שהוזכרה לעיל, המסביר כי עץ האשרה מבצע ''שתי פעולות סותרות'', ע''י העלים היא משביחה, וע''י הצל היא מזיקה. לכן אנו ''מקזזים'' את הפעולות של האשרה, וכאילו שהיא איננה, ולכן מתירים. 
 

מהו המסר?

למדנו בשיטת חכמים את פעולת הקיזוז. אם יש כוחות מנוגדים וסותרים, לפעמים אפשר לקזזם ולא להחשיבם.
מסקנה הנובעת מכך: כאשר יש כוחות לא טובים הפועלים עלינו (יצר הרע וכדו') עלינו להפעיל בכל העוצמה כוחות טובים שיאזנו את הרע ואף יאפילו עליו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר