הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"סתם משנה" כרבי או כרבי מאיר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה נ ע"ב

 

ואלא זיהום אזיהום קא קשיא ליה, 
דקתני: מתליעין ומזהמין בשביעית, 
ורמינהי: מזהמין את הנטיעות, וכורכין אותן, וקוטמין אותן, ועושין להם בתים, ומשקין אותן עד ר"ה; 
עד ר"ה אין, בשביעית לא! 
ודלמא כדרב עוקבא בר חמא, דאמר רב עוקבא בר חמא: תרי קשקושי הוו, חד לאברויי אילנא ואסור, וחד לסתומי פילי ושרי; 
ה"נ תרי זיהמומי הוי, חד לאוקומי אילני ושרי, וחד לאברויי אילני ואסור!
 

1.
הגמרא מסבירה שקושיית רבה בר ירמיה היתה על דין זיהום בשביעית שנתבאר בברייתא על אותו דין ממשנה אחרת.

2.
בברייתא נאמר "מתליעין ומזהמין בשביעית" ובמשנה בשביעית נאמר "מזהמין... עד ראש השנה" משמע שבשביעית אסור לזהם את האילן כדי שלא ימות בשביעית.

3.
ומתרצת הגמרא [רבינא], לפי רב עוקבא אין סתירה, מפני שיש שני סוגי חפירה תחת האילן, אחד נועד להשבחת האילן – ואסור, ואחד – נועד לסתימת שרשי האילן בכדי שלא ימות – ומותר כיון שמטרתו רק שלא ייפסד.

4.
גם בנושא של זיהום האילן יש שני סוגי זיהום. ובמשנה שנאסר – כי מדובר בזיהום שמשביח אילן , ובברייתא שמותר - מדובר בזיהום שנועד לשמור על האילן.

5.
כלומר, במשנה ובברייתא מדובר בשני מקרים שונים!

6.
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ב הלכה ג:

מזהמין את הנטיעות מתני' דרבי ברם כרבנן מזהמין מתליעין בשביעית אבל לא במועד

הירושלמי מתרץ את הסתירה בין הברייתא למשנה באופן אחר. דברי המשנה נאמרו לפי שיטת רבי יהודה הנשיא ודברי הברייתא – לפי שיטת חכמים.

6.1
לא ברור איפה חכמים אומרים את דבריהם. כנראה שהירושלמי מניח שדברי הברייתא הם דברי חכמים.

7.
יש גירסה שונה שם בירושלמי:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ב הלכה ג:

מזהמין את הנטיעות מתני' דרבי מאיר ברם כרבנן מזהמין מתליעין בשביעית אבל לא במועד

הירושלמי מתרץ את הסתירה בין הברייתא למשנה באופן אחר. דברי המשנה נאמרו לפי שיטת רבי מאיר ודברי הברייתא – לפי שיטת חכמים.

7.1
גם לפי גירסא זו לא ברור איפה חכמים אומרים את דבריהם. כנראה שהירושלמי מניח שדברי הברייתא הם דברי חכמים.

8.
הנ"ל מובא ב"מתיבתא", "ילקוט באורים", עמוד ט.

9.
ושם, בירושלמי, ב"פני משה", שיש לגרוס "רבי שמעון בן אלעזר".

10.
לפי הירושלמי יוצא שסוגייתנו בבבלי סוברת כרבנן בירושלמי ואילו "רבי" או "רבי מאיר" בירושלמי חולקים.

11.
רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק א הלכה ה:

אין נוטעין בשביעית אפילו אילן סרק, ולא יחתוך היבולת מן האילנות, ולא יפרק העלין והבדים היבשים, ולא יאבק את צמרתו באבק, ולא יעשן תחתיו כדי שימות התולעת,
ולא יסוך את הנטיעות בדבר שיש לו זוהמא כדי שלא יאכל אותו העוף כשהוא רך, ולא יסוך את הפגין, ולא ינקוב אותן, ולא יכרוך את הנטיעות, ולא יקטום אותם, ולא יפסג את האילנות וכן שאר כל עבודת האילן, ואם עשה אחת מאלו בשביעית מכין אותו מכת מרדות.

רמב"ם הלכות יום טוב פרק ח הלכה י:

אין מתלעין את האילנות ולא מזהמין את הנטיעות ולא מגזמין, אבל סכין את האילנות ואת הפירות שבהן בשמן ועוקרין את ז הפשתה מפני שהיא ראויה לחפוף בה במועד, וקוצרין את הכשות מפני שהיא ראויה להטילה לשכר במועד וכן כל כיוצא בזה.

מהרמב"ם משמע שלא מיישב בין הברייתא למשנה כבסוגייתנו.

12.
לחם משנה הלכות יום טוב פרק ח הלכה י:

... ועוד תימה דבגמרא הקשו שם בשביעית זהום אזיהום ותירצו תרי זהמי הוו חד לאוקומי ושרי וחד לאברויי אילני ואסיר.
ורבינו ז"ל בפ"ה מהלכות שמיטה ויובל כתב סתם ולא יסוך את הנטיעות בדבר שיש לו זוהמא דהיינו זיהום כמו שכתב בפירוש המשנה בפרק שני ממס' שביעית
וא"כ היה לו לחלק בין הני תרי זיהומי ולומר דאם הוא זיהום להברות האילן אסור ואם לאוקומי האילן שרי ועוד שלא הזכיר שם מתליעין כלל בשביעית
ובסוגיא זו נראה דמתליעין.

הוא מקשה כלעיל בסוף סעיף 11.

12.1

מיהו לזה יש לומר דרבינו ז"ל סבירא ליה דפליגי תנאי בירושלמי דלא מפליג בין הני תרי זיהומי כמו שכתב רבינו שמשון שם
והוא ז"ל פסק כתנא דמתניתין דאמר אין מזהמין בשביעית
וה"ה דאין מתליעין
והטעם דס"ל דמתני' דירושלמי משום דגמ' דידן לא אמר תירוצא דתרי זיהומי בלשון ודאי אלא בדרך דילמא
וכיון דבירושלמי אמר תנאי היא בדרך ודאי
אין ספק דגמ' דידן מוציא מידי ודאי דהירושלמי זו היא דעתו ז"ל.

הרמב"ם פוסק כהירושלמי, כי בסוגייתנו הגמרא יישבה בין המשנה והברייתא בניסוח של "ודלמא כדרב עוקבא בר חמא..."

12.2
וכיון שהירושלמי מיישב את הסתירה בסוגייתנו - בין המשנה והברייתא - כמחלוקת בין "רבי" [או "רבי מאיר"] וחכמים הרי שהרמב"ם פסק כמשנה, דהיינו כ"רבי", או כ"רבי מאיר". מפני ש"סתם משנה" היא או כ"רבי" או כ"רבי מאיר".

13.
האמור לעיל מודגש יותר להלן:
מרכבת המשנה (חעלמא) הלכות יום טוב פרק ח הלכה י:

... וקיי"ל כרבי וסתם מתניתין דזיהום הוה אברויי אילנא ואסור בשביעית וה"ה בענין מתליעין קיי"ל כסתם מתניתין דשביעית דאין מעשנין וכמ"ש רבנו פ"א מהל' שביעית ה"ה ולא יעשן תחתיו כדי שימות התולעת דמעשנין היינו מתליעין
וסובר רבי דהו"ל אברויי אילנא
וסמך רבנו על הירושלמי דבזה מתורץ הקושיא דלית נגר ובר נגר דיפרקיניה דהשתא שפיר מתוקמא הברייתא דבגמ' ע"ז דף נ' ע"ב בזיהום דאברויי אילנא...

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)