סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

אנרגיות חיוביות / רפי זברגר

עבודה זרה מח ע''ב

 

הקדמה

בהמשך לדיני אשרה אשר למדנו קודם לכן, ממשיכה המשנה בעמוד ב' לעסוק בנושאים אלו, ומפרטת שלוש הלכות: 
לא ישב בצילה ואם ישב טהור. ולא יעבור תחתיה ואם עבר טמא. היתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה טהור.
1. אסור לשבת בצילו של עץ אשרה, אך אם ישב בצילו אינו נטמא ב''טומאת עבודה זרה''.
2. הדין השני עוסק במעבר תחת עץ אשרה: בוודאי שיש איסור בכך (אם אסור לשבת תחת צל עץ האשרה, קל וחומר שאין לעבור תחתיו). אבל במקרה זה, אם עבר תחתיו – נטמא בטומאת עבודה זרה.
3. למרות ההלכה הקודמת, אם ענפי עץ האשרה בולטים לתוך רשות הרבים ועבר תחתיהם (באיסור) – אינו נטמא. 
 

הנושא

הגמרא שואלת על הדין הראשון: פשיטא! הלוא ברור שאסור ליהנות מעבודה זרה. אם כן, ברור שאסור לשבת בצל האשרה, כיוון שנהנה ממנו.
עונה על כך רבה בן בנו של חנה, בשם רבי יוחנן: לא נצרכא אלא לצל צילה.
בשעות הבוקר ובין הערביים, כאשר השמש יוצרת צל ארוך יותר מגובה האשרה, זהו ''צל חלש'' יותר, ומחדשת המשנה, כי אסור ליהנות גם מצל ''חלש'' זה. 
מדייקת הגמרא מתשובת רבה: מכלל דבצל קומתה אם ישב טמא.
לאור הסברו של רבה, ניתן לדייק ולומר, כי האדם אינו נטמא אם ישב תחת צל צילה של עץ האשרה, אך אם ישב ב"צל הרגיל'' של עץ האשרה (כאשר אורך הצל קטן מגובה העץ) – ייטמא. מסקנה זו אינה אפשרית, שהרי לא נגע ממש בעץ האשרה, וכיצד נוכל לומר כי נטמא בזמן שישב תחת הצל?
עונה הגמרא: לא, דאפילו לצל קומתה נמי אם ישב טהור, והא קא משמע לן דאפילו לצל צילה לא ישב.
מסבירה הגמרא, כי באמת אין הבדל בין ישיבה תחת צל האשרה לבין ישיבה תחת צל צילו של האשרה. בשני המקרים אסור לשבת, ובשני המקרים אינו נטמא. 
 

מהו המסר?

למדנו היום כי אנו חוששים ממגע עם עבודה זרה, ולכן גם אין לחסות אפילו בצל צילו של עץ אשרה.
מתוך הלכה זו העוסקת ב''התקרבות לדברים רעים'' כמו עבודה זרה, נוכל ללמוד את ההופכי לכך – עד כמה חיובי וחשוב להתקרב ל''דברים טובים''. רצוי וטוב לחסות בצל צילם של אנשים טובים וחיוביים. אנשים אשר עושים טוב, חושבים חיובי וכל מטרתם בחיים היא להיטיב עם הזולת ולהוסיף אור גדול בעולם.
אם נכון לחסות בצל צילם, הרי שבוודאי רצוי לחסות תחת צילם, או תחת כנפיהם ממש, שהרי זהו ''חיבור חיובי'', היוצר אנרגיות חיוביות, המוסיפות טוב לחוסים וטוב לעולם כולו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר