הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
תני רב יוסף
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
עבודה זרה מה ע"ב
ורבנן, האי ואשריהם תגדעון מאי עבדי ליה? לכדר' יהושע בן לוי,
דא"ר יהושע בן לוי: גידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש ארץ ישראל, כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודת כוכבים,
דתני רב יוסף: +דברים יב+ ונתצתם את מזבחותם והנח, ושברתם את מצבותם והנח. והנח ס"ד? שריפה בעי! אמר רב הונא: רדוף ואח"כ שרוף.
1.
רב יוסף מביא ברייתא שיש בה דבר דומה [הוכחה] לדברי רבי יהושע בן לוי.
2.
הביטוי "תני רב..." - 172 מופעים בש"ס
מתוכם - "תני רב יוסף" - 46 מופעים
3.
אצל רב יוסף בדרך כלל מדובר בקשר לדרשות פסוקים - כמו בסוגייתנו
3.1
"תני רבי חייא" - 49 מופעים – כולם בענייני הלכה ולא אגדה [מלבד פעם אחת במסכת פסחים דף פז עמוד ב]
4.
הביטוי "תני" משמעו ציטוט של ברייתא. הברייתות שלא נאמרו מבית מדרשו של רבי חייא ורבי אושעיה נחשבות כפחות ידועות וכפחות סמכותיות.
4.1
כמו כן ניתן לומר שרבי חייא מסר ברייתות הלכתיות כדי לבאר יותר את המשניות ואילו אצל רב יוסף נשמרו ברייתות אגדתיות, שאינן חיוניות לקביעת ההלכה. בסוגייתנו מדובר בברייתא הלכתית.
5.
יבין שמועה על הליכות עולם שער שני סעיף כג:
" כג. ה"ע וכל תניא ות"ר בריתא היא (כלל כ"ז) דע שכתבו התוספות ז"ל פרק הגוזל עצים (בבא קמא דף צד ב) ד"ה "בימי רבי נשנית משנה זו", דסתם ברייתא שלא מוזכר שם המחבר הוא דרבי חייא ורבי אושעיא,
ונפקא מינה להא דאמרינן בעלמא (חולין קמא ב) כל ברייתא דלא מיתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא לא תותבו מינה בי מדרשא, דאיכא לספוקה במשבשתא, דהיינו דמיתניא בפירוש שמות אחרים כגון תני לוי תני רב יוסף, אבל סתם בלא שם מחברה ר' חייא. "
הסבר: ברייתא "סתמית" ללא שם היא מבית מדרשם של רבי חייא ורי אושעיא, והיא סמכותית וניתן להקשות ממנה,
אבל ברייתא שמובאת בשם חכם, כמו "תני רב יוסף" לא ניתן להקשות ממנה, מכיון שאולי היא משובשת.
6.
הרחבה: בעלי הכללים מדגישים תמיד שברייתא שידועה לכולם והיא גם מבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיה, ניתן להקשות ממנה, ואילו ברייתות אחרות אי אפשר להקשות מהן.
7.
מעניין, שבעלי הכללים לא מדברים על ברייתא שהובאה לצורך הוכחה. כלומר, האם ניתן להביא הוכחה לחכם מסויים מברייתא של רב יוסף, למשל.
7.1
כנראה שכן! זאת אומרת, שאי אפשר לבטל דעת חכם מברייתא "לא מוסמכת" אבל ניתן להביא לו הוכחה מברייתא כזאת.
7.2
מדוע? מה ההבדל?
7.3
כנראה שהסיבה היא שכדי לדחות דעה מסויימת צריך הוכחה 100% [דומה לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה"], אבל כדי להוכיח כדעה מסויימת די בכך שמוכיחים אותה ב- 50% [מספר כלשהו פחות מ100%] [אולי דומה לכלל של "העמד דבר על חזקתו"].
8.
אולם עדיין נשאלת השאלה הרעיונית-חינוכית: האם רב יוסף לא נחשב כגדול בישראל על מנת להיות נאמן למסור ברייתות, ומדוע ברייתות שלו - לעומת ברייתות של רבי חייא ורבי אושעיא – יכולות להיות משובשות?
9.
אלא, כנראה ניתן להסביר: רק ברייתות שיש לנו מסורת שהיו ידועות מתקופת רבי יהודה הנשיא ותלמידיו ראויות להוות פירוש והרחבה מוסמכים. שאר הפרושים-ברייתות, שלא היו ידועות לרבים, יתכן שהן דעות יחיד שלא התקבלו וזו הכוונה בביטוי "משובשות". כלומר, רב יוסף נאמן לומר שיש ברייתא מסויימת, אבל גם הוא יודע שהיא פחות "סמכותית".
