הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"הלכה כ..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה מג ע"א

 

תנו רבנן: איזהו צורת דרקון?
פירש רשב"א: כל שיש לו ציצין בין פרקיו.
מחוי רבי אסי: בין פרקי צואר.
אמר ר' חמא ברבי חנינא: הלכה כר"ש בן אלעזר

1.
רבי שמעון בן אלעזר פירש את הברייתא.

2.
האמורא רב חמא קבע שהלכה כמותו.

3.
מדוע היה צריך להכריע שהלכה כמותו הרי אין תנא שחולק עליו?

4.
תוספות מסכת עבודה זרה דף מג עמוד א

הלכה כר"ש בן אלעזר - פי' רשב"ם ואפילו אי משכחת תנא דפליג.

עונה תוס', שאם נמצא תנא שחולק אז נדע שהלכה היא דווקא כפירוש רשב"א.

4.1
לכאורה דברי תוס' קצת תמוהים. משמע מדבריו שרבי חמא לא הכיר את כל דברי התנאים. אם כך, כיצד יכול היה להכריע כאן?

5.
רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ז הלכה ח:

המוצא כלים ועליהן צורת חמה ולבנה ודרקון, אם היו כלי כסף וזהב או בגדי שני או שהיו חקוקים על הנזמים ועל הטבעות הרי אלו אסורין, ועל שאר הכלים מותרין מפני שחזקתן לנוי, וכן שאר הצורות הנמצאות על כל הכלים חזקתן לנוי ומותרין.

הרמב"ם לא מזכיר את סוגייתנו.

6.
ואמנם כך מקשה:
לחם משנה הלכות עבודה זרה פרק ז הלכה ח:

[ח] המוצא כלים וכו'. שם (דף מ"ב) במשנה. ובגמרא פירשו איזהו צורת דרקון וכו' כל שיש לו ציצין בין פרקיו מחוי רב אסי בין פרקי צואר א"ר חמא בר חנינא הלכה כר"ש בן אלעזר ולא הזכיר רבינו זה כלל וצריך היה לבארו:

7.
משנה למלך הלכות עבודה זרה פרק ז הלכה ח:

[ח] המוצא כלים ועליהם צורת חמה ולבנה ודרקון כו'. משנה פ' כל הצלמים (דף מ"ב ב) ואמרינן בגמ' (דף מ"ג ב) ת"ר איזהו צורת דרקון פירש רשב"א כל שיש לו ציצין בין פרקיו מחוי ר' אסי בין פרקי צואר א"ר חמא בר חנינא הלכה כרשב"א.
וכתבו התוס' וז"ל הלכה כרשב"א פי' רשב"ם ז"ל ואפילו אי משכחת תנא דפליג, ע"כ.

עד כאן דברי תוס' בסוגייתנו - לעיל בסעיף 4

7.1
מסקנה מדברי תוס':

למדנו מכאן כלל מחודש שיאמר הש"ס הלכה כדברי פלוני אפילו במקום שלא מצינו מי שיחלוק עליו.

7.2
ומקשה על כך:

ותמהני דבכמה דוכתי פריך תלמודא הלכה מכלל דפליגי וצ"ע:

בכמה מקומות בש"ס הגמרא עצמה מדייקת מלשון "הלכה כ..." שיש מי שחולק!

8.
ויש אומרים שרבי אסי הוא זה שחולק על דברי רשב"א בברייתא ורב חמא, למעשה, לא פוסק כרבי אסי, וכך משמע מפסק ההלכה ברמב"ם [וראה דיון ב"מתיבתא", "ילקוט באורים", עמוד קפ].

9.
ויש אומרים, שרבי חמא ידע שיש תנא כלשהו שחולק על הברייתא ולכן הוצרך לפסוק כרשב"א.

10.
ונראה לי לומר ["חידוש"]: הביטוי "פירש" בברייתא הוא נדיר [ - 15 מופעים בש"ס לגבי תנאים], ולכן רב חמא הבין מתוך הלשון "פירש" שיש חולקים על רשב"א בברייתא, ולכן הוצרך לפסוק כמותו.

11.
ראה גם "שוטנשטיין", הערה 3, ו"מתיבתא", "ילקוט באורים", עמוד קפ.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)