סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1068
"הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים"
עבודה זרה עה ע"ב
נאמר במשנה: אדם שקנה מגוי כלים שהשתמשו בהם לאכילה, את שדרכו להטביל יטביל, להגעיל יגעיל, ללבן באור ילבן באור וכו'. המדובר הוא: בבליעה של מאכלות אסורות שנבלעו בכלים, כאשר הגוי השתמש בהם, וכשהיהודי קונה מהגוי את הכלים עליו לראות שהאסור יפלט, כל כלי כפי תשמישו כך הכשרו. נאמר על כך בגמ': תנא וכולן צריכים טבילה בארבעים סאה, מלבד האיסור של ההשתמשות בכלי מאכל של גוי משום האיסור הבלוע בהם, יש דין נוסף שכל כלי מאכל הנלקח מן הגוי, חייבים לטבול אותו קודם השימוש, ונלמד מהפסוק: "כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר". מילת "וטהר" מיותרת. לומדת הגמ': הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת, אחר שמעבירים את הכלי באש, יש לטהרו פעם נוספת. ממשיכה הגמ' ואומרת: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אפי' כלים חדשים במשמע, דהא ישנים וליבנם כחדשים דמו ואפי' הכי בעי טבילה. כאשר קונים כלי מן הגוי יש לטבול אותו גם אם הכלי לא שימש אף פעם את הגוי, זהו הדין של טבילת כלים שלדעת הרבה ראשונים לפחות בכלי מתכות הטבילה היא מדאורייתא, ולדעת הרבמ"ם: בכל הכלים הטבילה היא מדרבנן. בכל מקרה: הקונה כלי מאכל מן הגוי חייב לטבול את הכלים, ועל כך יש סימן ארוך בשו"ע יור"ד סי' ק"כ. הגאון בעל האבני נזר מחיבורו על יור"ד בסי' ק"ט מחדש חידוש עצום בהלכות אלו: שיש לו נ"מ הלכה למעשה: הקונה כלי תשמיש מן המומר נראה לי שצריך טבילה כהקונה כלי מן הגוי. יש לעיין שם באריכות בראיותיו, ומכאן מוסיף האבני נזר: הקונה כלי תשמיש ממחלל שבת בפרהסיא צריך לטובלו.
[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]
