סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הכי קאמר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה מב ע"א

 

ואין ספק מוציא מידי ודאי?
והתניא, אמר ר' יהודה: מעשה בשפחתו
של מציק אחד ברימון שהטילה נפל לבור, ובא כהן והציץ לידע אם זכר אם נקבה, ובא מעשה לפני חכמים וטיהרוהו, מפני שחולדה וברדלס מצוין שם;
והא הכא דודאי הטילה נפל, ספק גררוהו ספק לא גררוהו, וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי!
לא תימא הטילה נפל לבור,
אלא אימא הטילה כמין נפל לבור.
והא לידע אם זכר אם נקבה הוא קתני!
ה"ק [=הכי קאמר]:
לידע אם רוח הפילה אם נפל הטילה,
ואת"ל נפל הטילה,
לידע אם זכר אם נקבה.
ואיבעית אימא: כיון שחולדה וברדלס מצוין שם, ודאי גררוהו.
 

1.
הביטויים "לא תימא" ו"אלא אימא" שבקטע הנוכחי משמעותם, שמדובר בשינוי גירסא של ממש ולא בפרשנות. במקום "הטילה נפל לבור" התיקון הוא "הטילה כמין הנפל לבור" – תוספת מלה.

2.
אבל כבר הסברנו כמה פעמים שגם תוספת מלה שגורמת להבנה שונה של הדין יכולה להיחשב כפרשנות ולא כתיקון גירסא.

3.
בשלב הבא הגמרא מקשה, שהרי בברייתא כתוב במפורש שהכהן רצה לדעת אם הנפל הוא זכר או נקבה. ועל זה עונה הגמרא: "הכי קאמר", והיא מוסיפה עוד ספקות בהתלבטות של הכהן, ורק בסוף ההתלבטות הוא מעוניין לבדוק "אם זכר אם נקבה".
כלומר, בתרוץ זה הגמרא מכניסה שני משפטים שלמים [10 מלים] לתוך הלשון של הברייתא.

4.
בדרך כלל מקובל לומר, ש"הכי קאמר" [כמו "אימא" - לעיל בסעיף1] הוא פרשנות ולא שינוי גירסא.

5.
השאלה היא האם תוספת של מלים כל כך רבות לתוך הברייתא יכולה להיחשב כפרשנות.

5.1
אולי כן, מפני שלמעשה התוספת הזו גורמת שהמשפט המופיע בברייתא הוא "סיום" של התלבטות הכהן מה קרה בבור. ונמצאנו למדים מכאן, שהברייתא "רק" קיצרה את הלשון.

6.
ומדוע הגמרא לא השתמשה בביטוי "חיסורי מחסרא והכי תקני" שבאמת מתאים יותר לתיקון גירסא!

7.
כבר הסברנו פעמים רבות ש"חיסורי מחסרא" מתאים כאשר בתוספת התיקון יש "ניגוד" [באמצעות המלה "אבל"] - שלא כבסוגייתנו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר