סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סתם משנה רבי מאיר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה מא ע"ב

 

אתמר: עבודת כוכבים שנשתברה מאיליה –
רבי יוחנן אמר: אסורה,
רשב"ל אמר: מותרת.

מבנה הסוגיה:

1.
מחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש:

אתמר: עבודת כוכבים שנשתברה מאיליה –
רבי יוחנן אמר: אסורה,
רשב"ל אמר: מותרת.
רבי יוחנן אמר אסורה, דהא לא בטלה;
רשב"ל אמר מותרת, מסתמא בטולי מבטיל לה, מימר אמר: איהי נפשה לא אצלה, לההוא גברא מצלה ליה?

2.
בדרך כלל במחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש ההלכה היא כרבי יוחנן, וכך בסוגייתנו [רא"ש ורמב"ם].

3.
קושיה ותרוץ - לגבי ריש לקיש:

איתיביה ר' יוחנן לרשב"ל: +שמואל א' ה+ וראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות וגו', וכתיב: +שמואל א' ה+ על כן לא ידרכו כהני דגון וגו'!
אמר לו: משם ראיה? התם שמניחין את הדגון ועובדין את המפתן, דאמרי הכי: שבקיה איסריה לדגון ואתא איתיב ליה על המפתן.

רבי יוחנן מקשה לריש לקיש. הפתיחה לקןשיה היא "איתיביה". כאשר הגמרא עצמה [חכמים בבית המדרש או רב אשי כעורך הגמרא] מקשה אזי הלשון הוא: "מיתיבי". ולכן בכל קושיה כזאת יש לבדוק שאמנם הקושיה היא רק על דעה אחת במחלוקת ולא על שתי הדעות.

4.
קושיה ותרוץ - לגבי ריש לקיש:

איתיביה: המוצא שברי צלמים - הרי אלו מותרין, הא שברי עבודת כוכבים - אסורין!
לא תימא שברי עבודת כוכבים אסורין, אלא אימא הא צלמים עצמן אסורין, וסתמא כר' מאיר.

ריש לקיש מתרץ: לא לדייק מלשון המשנה על "שברי עבודת כוכבים" אלא יש לדייק: "הא צלמים עצמם אסורים"
כלומר, הביטוי "אימא" הוא פתיחה לפרשנות של דיוק מלשון המשנה.

5.
בתרוץ, ריש לקיש [או הגמרא] מתרץ באופן שסתם המשנה שלנו מתאימה לשיטת רבי מאיר במחלוקת עם חכמים – במשנה הקודמת.

6.
וראה בתוס' שמסביר בקושיה: "הך משנה סתמא שנויה ורבי מאיר לא הוזכר בה, ואם כן נוכל להעמיד אף כרבנן..."
משמע מדבריו שלא כל "סתם משנה" היא ממש לפי רבי מאיר!

7.
ולא מובן כלל: הרי כלל בידינו ש"סתם משנה – רבי מאיר" אם כן מדוע נחשוב שהיא דווקא לפי חכמים? [ולא ראיתי פרשנים שמעלים שאלה זו].

8.
אלא נראה לי לומר ["חידוש"]: כיון שמשנה זו כתובה מייד אחרי המשנה הקודמת בה היתה מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים, בהחלט סביר לומר שמשנתנו היא המשך של דברי חכמים במשנה הקודמת - אע"פ שאחרי חכמים הובאה דעת רשב"ג - מפני ש"סתם משנה" גם כשהיא "רבי מאיר" התוקף שלה הוא כשל "חכמים", דהיינו תוקף של רבים, ולכן הכלל הוא "הלכה כסתם משנה".

8.1
לכן, משנתנו הסתמית יכולה להיות או כרבי מאיר [כבדרך כלל] או כחכמים [מפני שצמודה היא למשנה הקודמת שבה הופיעו גם חכמים].

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר