סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1067

"דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מהו"

עבודה זרה סד ע"א

ידוע: שדבר שנעבד כעבודה זרה נאסר, בין באכילה ובין בהנאה, וכך כותב הרמב"ם בפרק שביעי מהלכות עבודת כוכבים בהלכה ב': עבודת כוכבים ומשמשיה ותקרובת שלה וכל הנעשה בשבילה אסורים בין באכילה ובין בהנאה, שנאמר: "ולא תביא תועבה אל ביתך", וכל הנהנה באחד מכל אלו לוקה שתים . אחת משום ולא תביא תועבה אל ביתך, ואחת משום ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. אנו יודעים: שגם הגויים מצווים על איסור עבודה זרה, וכן כותב הרמב"ם בפרק ט' מהלכות מלכים הלכה ב': בן נח שעבד עבודה זרה הרי זה חייב מיתה, וכל עבודה זרה שבית דין של ישראל ממיתים עליה, בן נח נהרג עליה.

מעתה יש להסתפק: האם גם לגוי אסור להנות מעבודה זרה, האם אנו אומרים שכשם שאסור לו לעבוד עבודה זרה, כך גם אסור לו להנות מהעבודה זרה, או דילמא האיסור לעבוד שווה בין ישראל לבין גוי, והעובד עבודה זרה חייב מיתה בין אם הוא יהודי ובין אם הוא גוי, אבל לגבי איסור הנאה מעבודה זרה, בזה הרי אין חיוב מיתה, אלא כדברי הרמב"ם הדבר נלמד ממה שנאמר: "לא תביא תועבה אל ביתך ולא ידבק בידך מאומה מן החרם", בהחלט יתכן: שלגבי גוי לא נאמרו אסורים אלו. נחלקו בדבר גדולי ישראל, כפי שהדברים מובאים בירחון "קול תורה" בסימנים א' ב' ג' ד', בין שאר גדולי הדור שעוסקים בכך, מופיע שם מכתב מהגאון מרוגטשוב, רבי יוסף רזין הסבור: שגם לגוי נאמר האיסור של הנאה מעבודה זרה.

הגאון רבי מנחם זמבה מביא ראיה מוכחת דלא כהגאון מרוגטשוב מהגמ' שלנו. הגמ' הסתפקה: עובד כוכבים שמכר עבודת כוכבים, ועתה נמצאים דמיהם אצלו מהם הדמים בהנאה לישראל, צדדי השאלה: אנו יודעים שעבודה זרה תופסת את דמיה, אדם מישראל שיש בידו עבודה זרה והוא מכר את העבודה זרה, וקיבל תמורתה תשלום כספי או שווה כסף אחר, נאסרים הדמים אף הם באיסור הנאה. מקור האיסור במסכת קידושין נ"ח., והדבר נלמד ממה שנאמר: "והיית חרם כמוהו". חז"ל דרשו את תיבת והיית, כל מה שאתה מהייה אחריו הרי הוא כמוהו, וכך פסק הרמב"ם בפרק ז' מהלכות עבודת כוכבים הלכה ט': "עבר ומכר עבודת כוכבים או אחד ממשמשיה או תקרובת שלה, הרי הדמים אסורין בהנאה ואוסרין בכל שהן כעב"כ שנאמר והיית חרם כמוהו, כל מה שאתה מביא מעבודת כוכבים ומכל משמשיה ותקרובתה הרי היא כמוה".

מעתה הסתפקו חכמי הדור: מה דינו של גוי שמכר עבודה זרה וכעת נמצאים בידו דמי עבודה זרה, האם גם אצל גוי יש את הדין שעבודה זרה תופשת את דמיה או לא. חשוב להדגיש: ששאלה זו אין לה שום קשר לשאלה: אם מותר לגוי להנות מעבודה זרה, משום שבהחלט יתכן שמותר לגוי למכור את העבודה זרה, ואעפ"כ היא תופשת את דמיה, ובאותה מדה יתכן שאסור לגוי למכור, ואעפ"כ היא לא תופשת דמיה, השאלה שנחלקו בה גדולי פולין: האם מותר לגוי להנות ממה שהוא מוכר את העבודה זרה או אסור לו. הגמ' במסכת עבודה זרה בהמשך הסוגיא בדף ס"ד, מביאה ראיה: שדמי עב"כ ביד עו"כ מותרים. וכך כותבת שם הגמ': "אמר להו רב נחמן מסתברא דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרין".

זאת אומרת, שיש הבדל גדול בין דמי ע"ז ביד יהודי לבין דמי ע"ז ביד גוי. גוי שמכר ע"ז ונמצאו בידו דמים שהם תמורת הע"ז לא נאסר הדבר אפי' על יהודי אם המכירה נעשתה ע"י גוי. והראיה מהמעשה שהגמ' מביאה על משפחת גוים שבאו לפני רבה בר אבוה ובקשתם היתה להתגייר. אמר להם רבה בר אבוה עצה טובה: שימכרו את כל העבודה זרה שיש בידם לפני שיגייר אותם. והגמ' מסבירה: "מאי טעמא משום דקסבר דמי עב"כ ביד עו"כ מותרים". אם הם יתגיירו והעבודה זרה תמצא עדיין בידם, שוב לא יוכלו לעשות כלום עם אותה ע"ז, היא תאסר עליהם בהנאה, אבל אם לפני שהם יתגיירו, הם ימכרו את כל הע"ז שבידם, כאשר הם יתגיירו יהיה בידם רק דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים ודבר כזה מותר. מכאן הסיק רב נחמן: שדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרים, וכך גם נפסק להלכה. שואל הגאון רבי מנחם זמבה: אם נניח שאסור לו לגוי להנות מע"ז, כיצד הציע רבה בר אבוה לאותה משפחה למכור את הע"ז שלהם, והרי אסור להכשיל גם גוי באיסוריו הוא, אם נניח שכאשר הגוי הצטווה לא לעבוד ע"ז, הוא גם הצטווה לא להנות מע"ז, נמצא שרבה בר אבוה משיא לאותה משפחה עצה שאינה הוגנת, הרי זה עובר משום "לפני עוור לא תתן מכשול". משום, שמצווים אנו גם לא להכשיל את הגוי באיסוריו, אם רבה בר אבוה הציע לאותה משפחה למכור את הע"ז בכדי שכאשר יתגיירו ימצאו בידיהם דמי ע"ז, הרי זה ראיה מוכחת טוען הגאון מנחם זמבה: שאין לגוי שום איסור למכור את הע"ז ולהנות מדמיה. שאלת הגמ': רק התייחסה לגבי יהודי שרוצה להנות מדמי ע"ז ביד גוי האם הוא מותר או אסור, וגם על כך נפסק להלכה: שמותר ליהודי להנות מדמי עבודה זרה שביד עובד כוכבים, אבל דברי גמ' אלו סבור הגאון הם ראיה מוכחת לכך: שאין על הגוי שום איסור להנות מעבודת כוכבים.

[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]