הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"רבי יהודה נשיאה" ובית דינו
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
עבודה זרה לז ע"א
א"ל: אנא שראי אחריתי. מאי היא?
דתנן: זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חודש, ומת בתוך שנים עשר חודש - אינו גט,
ותני עלה: ורבותינו התירוה לינשא,
ואמרינן: מאן רבותינו?
אמר רב יהודה אמר שמואל: בית דינא דשרו משחא, סברי לה כר' יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו,
וא"ר אבא בריה דרבי חייא בר אבא: ר' יהודה הנשיא הורה, ולא הודו לו כל שעתו, ואמרי לה: כל סייעתו.
א"ל רבי (אליעזר) +מסורת הש"ס: [אלעזר]+ לההוא סבא: כי שריתוה - לאלתר שריתוה, דלא אתי, או דלמא לאחר שנים עשר חודש, דהא איקיים ליה תנאיה?
1.
הגמרא מצטטת ברייתא שמביאה דעה שחולקת על המשנה במסכת גיטין דף עו.
2.
הביטוי "ותני עלה" מדגיש שמצטטים "תוספתא" ולא "ברייתא".
של"ה - כללי התלמוד (ג) כלל תוספתא
קלב. תוספתא היא על המשנה. כל תנא ותני עלה, היא התוספתא שנתוספה על המשנה. כתב בספר כריתות (ח"ד ש"א י"ב): מה שקראו בתלמוד תוספתא, אין זה מה שאנו קורין תוספתא, אלא תוספות שהוסיפו לבאר המשנה, כמו: ותני עלה וכיוצא בזה. וראיה מהא דירושלמי בהוריות (פ"ג ה"ח) ומדרש קהלת (קהלת רבה פ"ו ס"ב): 'איש אשר יתן לו האלהים' וכו', 'וכבוד' זה תוספתא, (לעשות כל) [מכל] אשר יתאוה (קהלת ו, ב) אלו משניות גדולות, כגון משנת רבי חייא ומשנת רבי אושעיא ומשנת בר קפרא. חזינן דתוספתא ומשנת רבי חייא ורבי אושעיא הוו תרי מילי, עכ"ל.
3.
נראה לי לומר, שכוונת הגמרא שמדגישה שמדובר בתוספתא ["ותני עלה"] על המשנה ללמדנו שדברי התוספתא קשורים למשנה באופן הכרחי או לצורך הסבר המשנה, או לצורך השלמת פרטי המשנה, כמו מחלוקת [בסוגייתנו].
4.
מה המשמעות של הביטוי "ואמרינן"?
בדרך כלל משמעות הביטוי הוא, שהגמרא יוצאת מנקודת הנחה שבאותה סוגיה, שבה הברייתא/המשנה נאמרה [במסכת גיטין דף עו], התקבל בסוגיה שכך הוא הסבר המחלוקת ביניהם, או אודות הזיהוי מי אמר את הדין [כבסוגייתנו].
5.
הגמרא אומרת ש"רבותינו" [בתוספתא] החולקים על תנא קמא באותה משנה [למעשה מדובר שם ב"סתם משנה"] הם החכמים שהתירו שמן של עובדי כוכבים, דהיינו רבי יהודה נשיאה [נכדו של רבי יהודה הנשיא – עורך המשנה].
6.
הגירסא במסכת גיטין דף עו ע"ב:
א"ר אבא בריה דרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן: ר' יהודה נשיאה בנו של ר"ג בר רבי
6.1
רש"י מסכת גיטין דף עו עמוד ב
בנו של ר"ג בר רבי - בנו של רבינו הקדוש.
7.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט באורים", עמוד קיט, שדן אם מדובר באמורא רבי יהודה נשיאה, שחי בזמן רבי אמי. והאריך ימים עד אחרי פטירת האמורא רב יהודה. [וכנראה מתאים לדברי רש"י לעיל בסעיף 6.1]
8.
וראה הערה 18 ב"שוטנשטיין", שמביא מהירושלמי שבשלשה מקומות נקרא רבי יהודה נשיאה בשם "רבותינו".
9.
בספר "בית אהרן", כרך ז, [לרב אהרן מגיד], עמוד שנה, מסביר שכוונת הביטוי לומר שהגמרא מדגישה שמדובר לא רק בחכם עצמו אלא בכל בית דינו. וזה הרי מוכח במפורש בסוגייתנו, שהגמרא מדברת על בית דינו של רבי יהודה נשיאה.
10.
הגמרא ממשיכה מיד ומביאה את דברי רבי אבא, שטוען שבית דינו של רבי יהודה נשיאה לא הסכימו לדעתו ולא התירו את האשה.
10.1
ויש שתי לשונות בגמרא, האם רק בית דינו של רבי יהודה נשיאה לא הסכים לדעתו אבל היו בתי דין אחרים שכן הסכימו לדעתו [בדורו],
10.2
או, שכל בתי הדין [בתקופתו] לא הסכימו לדעתו.
11.
מכל הנ"ל אנו למדים על חשיבותו של רבי יהודה נשיאה, שבדרך כלל בתי הדין הסכימו לדעתו. כמו כן אנו לומדים מכאן, שהיו חכמים שדעתם איננה דעה אישית בלבד, אלא דעת בית הדין [שלו], ואין ספק שדין הנאמר על ידי בית דין יש משקל חשוב יותר במהלך הגמרא ובהכרעת הדין.
12.
ראה ב"שוטנשטיין" בהרחבה, בהערה 24.
13.
ויש לשאול: לפי רבי אבא, איך יתכן שהתוספתא [="ותני עלה"] - לעיל בסעיף 5 - התייחסה לרבי יהודה נשיאה האמורא?
14.
אלא, כפי שהסברנו בדף הקודם, אמוראים בתקופת רבי יהודה נשיאה שיבצו את דעתו בתוספתא, כפי שבדף הקודם הם שיבצו את דעתו במשנתנו!
