הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

קושיה מאמורא על תנא/אמורא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה לו ע"א

ור' יהודה הנשיא היכי מצי למישרא תקנתא דתלמידי שמאי והלל?
והתנן: אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו - אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין!
ועוד, הא אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: בכל יכול לבטל בית דין דברי בית דין חבירו, חוץ משמונה עשר דבר, שאפילו יבא אליהו ובית דינו אין שומעין לו!

1.
הגמרא מקשה כיצד רבי יהודה הנשיא [רבי יהודה "נשיאה" – נכדו של רבי יהודה הנשיא עורך המשנה] ביטל את הגזירה של תלמידי שמאי והלל שגזרו על השמן, והרי בי"ד לא יכול לבטל דברי בית דין שקדם לו אם הוא לא גדול ממנו, ויש להניח שבית דינו של רבי יהודה לא היה גדול מבית דינו של שמאי והלל,

2.
ובנוסף הגמרא מקשה: הרי רבי יוחנן אמר שאפילו בית דין שגדול מקודמו - שיכול לבטל את גזירותיו - אבל את הגזירות המיוחדות שנכללות ב 18 הגזירות המפורסמות של תלמיד שמאי והלל [שמנויות בגמרא מסכת שבת דף יג] אי אפשר לבטל. [ראה בהרחבה ב"שוטנשטיין" הערות 23-27]

3.
נשאלת השאלה: האם יש כאן שתי קושיות נפרדות? והתשובה הפשוטה היא שלא. הקושיה השניה חזקה יותר. היא טוענת שאפילו אם הקושיה הראשונה מתבטלת [או מפני שהכלל במשנה לא מתקבל[?], או מפני שאולי בית דינו של רבי יהודה נשיאה היה גדול בחכמה ובמנין מבתי הדין של תלמידי שמאי והלל, וממילא יש המשך לקושיה.

4.
ובאמת, יש פרשנים שאומרים שכאשר יש שני הסברים בגמרא ולפני ההסבר השני כתוב "ועוד", הכוונה היא שהנימוק/הקושי השני הוא העיקרי.

5.
שאלה נוספת: כיצד מקשים מדברי רבי יוחנן [האמורא] על רבי יהודה הנשיא [התנא]? התשובה פשוטה: כבר אמרנו לאורך כל הסוגיה שמדובר בסוגיה ברבי יהודה "נשיאה" – נכדו של רבי יהודה הנשיא – התנא. ורבי יהודה "נשיאה" חי בתקופת האמוראים – בתקופת רבי יוחנן, ולכן יוצא, שהקושיה היא מדברי רבי יוחנן על אמורא.

6.
אבל עדיין קצת קשה: בדרך כלל לא מקשים מאמורא על אמורא מפני שיתכן שהם פשוט חלוקים.

7.
אלא יש לומר תשובה עקרונית יותר: רבי יוחנן אמר את דינו לא כדין מחודש משל עצמו, אלא, הוא קיבל מרבותיו, ויתכן אפילו שקיבל מרבי יהודה הנשיא – סבו של רבי יהודה "נשיאה" בסוגיה. וממילא זה מהווה קושיה.

8.
ראה ב"שוטנשטיין", שם, בהרחבה – דיון בראשונים האם קושית הגמרא כאן היא כלפי רב או כלפי שמואל או כלפי שניהם.