סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

אמר רב אשי: שפר נונא שרי קדש נונא אסיר – עקרבנון
 

"אמר אביי: האי חמרא דימא שרי, תורא דימא אסיר, וסימניך: טמא טהור, טהור טמא. אמר רב אשי: שפר נונא שרי, קדש נונא אסיר, וסימניך: קדש לה'. איכא דאמרי: קבר נונא אסור, וסימניך: קברי עובדי כוכבים" (עבודה זרה, לט ע"א).

פירוש: אָמַר אַבַּיֵי: הַאי חֲמָרָא דְּיַמָּא [זה הקרוי חמור הים] שָׁרֵי [מותר], תּוֹרָא דְּיַמָּא [זה הקרוי שור הים] אֲסִיר [אסור], וְסִימָנֵיךְ [וסימנך] לזכור: טָמֵא טָהוֹר, טָהוֹר טָמֵא, שהרי חמור שהוא טמא ביבשה טהור בים, והפכו של דבר בשור. אָמַר רַב אַשִׁי: הדג הקרוי שְׁפַר נוּנָא שָׁרֵי [מותר], קְדַשׁ נוּנָא אֲסִיר [אסור], וְסִימָנֵיךְ [וסימנך]: "קדֶשׁ לַה'" (שמות טז, כג), ש"קדש" אסור כדבר של קודש. אִיכָּא דְּאָמְרִי [יש שאומרים]: הדג הקרוי קְבַר נוּנָא הוא אָסוּר, וְסִימָנֵיךְ [וסימנך]: "קבר" טמא כקִבְרֵי גוֹיִם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: עקרבנון       שם באנגלית: Scorpionfish        שם מדעי: Scorpaena

שם נרדף במקורות: קדשנונא


נושא מרכזי: לזיהוי הקדשנונא 
 

לנושאים נוספים העוסקים בעקרב ראו: "עקרב – ריכוז נושאים וקישוריות"



בדומה לשפרנונא כך גם לגבי הקדשנונא קיימת מחלוקת גירסאות לגבי כשרותו. על פי הגירסה שלפנינו "שפר נונא שרי קדש נונא אסיר, וסימניך: קדש לה'" אך הר"ח גורס הפוך ולפי גרסתו הקדשנון הוא דג טהור. לו ניתן היה לזהות בוודאות את הקדשנון הדבר היה מאפשר לקבוע את הגרסה הנכונה אך לצערנו אין במקורות רמזים לזהות הדג מלבד שמו ודבריו של רש"י: "קדש נונא - שם דגים שבים". בעברית המודרנית נקרא בשם קדשנון סוג דגי מים מתוקים ממשפחת האמנוניים. המין הבולט בסוג נפוץ מאד בכנרת וחשיבותו הכלכלית רבה. שמו הנוכחי הוא טברנון-סימון כנרתי (Tristramella simonies simonis) ובעבר נקרא קדשנון הכנרת. השם קדשנון ניתן לכבודו של אחד משליחי "אותו האיש" שפעל בסביבות הכנרת.

מ. דור טען של. לוויזון זיהה את הדג קדשנון כאחד ממיני העקרבנוניים (תמונה 1) משום שבכמה מקומות הם נקראים דגים קדושים. ההשערה למקור שם זה היא שהעקרבנוניים רובצים על קרקעית הים כאשר עיניהם פונות לשמים דבר המעיד על "דבקותם" בשוכן מרומים. העקרבנון הוא דג בעל סנפירים וקשקשים קטנים אך ארסיותו הרבה מעלה ספק אם אכן שימש כדג מאכל.

בתרגום דבריו של לוויזון מגרמנית לא מצאתי התייחסות כלשהי לעקרבנון אלא למין שהוא כינה "טווס הים" (Meerpfau). בגרמנית בת זמננו נקרא בשם זה המין Thalassoma pavo (תמונה 2) ממשפחת השפתוניים. מין קרוב הוא טווסון אילתי  (Thalassoma rueppellii) (תמונה 3) אלא שתפוצתו הטבעית היא בים סוף. בעקבות פתיחת תעלת סואץ מין זה התפשט במידה מצומצמת גם בים התיכון. לוויזון ציין שני שמות נרדפים של הקדשנון ביוונית מתוך כתבי אריסטו שהם αὐλωπίας ו - ἀνθίας. מין זה תורגם במילון לידל – סקוט וכך גם על ידי Kostas Ganias ושותפיו כמין פזית ים-תיכונית (תמונה 4) ממשפחת הדקריים (1). תיאורי הקדשנון של לוויזון והניסיון לפרש את שמו אינם עולים בקנה אחד עם שני הזיהויים (הסותרים) שהוא מספק.

לדעת לוויזון מחלוקת רש"י ותוס' לגבי כשרותו של הקדשנון נובעת מהתייחסות שונה לסימני הכשרות של "טווס הים". לדעתו אין למין זה שלפוחית שחייה אך הוא בעל קשקשים וסנפירים והמחלוקת היא האם די בשני הסימנים כדי להכשירו (הוא אינו מתייחס למחלוקת הגרסאות). את השם "קדשנון" הוא מייחס לשולי הספוגים שכינו אותו בשם הדג הקדוש משום שנעזרו בו להתרעה מפני דגים טורפים. הם האמינו שבמקום שהוא נמצא אין טורפים החוששים ממנו. לא בדקתי את הריאליה בהסברו של לוויזון ולענ"ד הוא איננו מבוסס על עובדות אלא על מיתולוגיה כלשהי. הסבר אפשרי נוסף שמעלה לוויזון הוא שמדובר בדג שטוח הרובץ על הקרקעית כאשר עיניו מופנות לשמים. ייתכן ומסיבה זו סבר דור שהכוונה לעקרבנון למרות שהשמות שציין לוויזון שונים ומתייחסים לדגים אחרים שאינם דגי קרקע.
   

        
תמונה 1. עקרבון מדובלל         Factumquintus   תמונה 2.  שפתוני מקושט         צילם:  bali

 

        

תמונה 3.  טווסון אילתי          צילם: Derek Keats

 

תמונה 4.  פזית ים-תיכונית       צילם: Haplochromis

 
 
 


(1) לדעת עמנואל מסטיי השם נראה קשור לפועל ἀνθίζω (אנטיזדו) שפירושו בין השאר להיות צבוע או מגֻוון. ייתכן ומכאן הסיק לוויזון שהכוונה ל"טווס הים". לוויזון הסיק שלדג עיניים חלולות (?) בגלל הקשר האטימולוגי של השם הראשון (αὐλωπίας) ל"חלול".
 

תודה לעמנואל מסטיי על עזרתו בניתוח השמות היווניים.
 
 

מקורות עיקריים:

מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 178, 246.
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 268.




א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר