חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

עבודה זרה כו-לב

1. באיזה עניין נזכר:

א. "בי דואר"?
ב. "כפר סכניא"?
ג. "בחור", "בינוני" ו"זקן"?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. האורג שנתקל בהורג?
ב. שהתגאתה ב...שפיכות דמים?
ג. הביטוי בן ארבע המילים, שמשמעו כיום הוא: "אינו מוסיף ואינו גורע", ובענייננו(בצורת הרבים)במשמעות אחרת, הקשורה בעובדי כוכבים וברועי בהמה דקה?
ד. שמרדה, ואף על פי כן אין מענישין אותה?
ה. חגב"ש?
 

3. מה המשותף ל:

א. פרעוש, יתוש, מומר?
ב. ארמי, אלמנה?
ג. יין, אבטיח?
ד. נסיוב, אכילת שקצים ורמשים?
 

4. השלם:

א. "...... תורה כ...... בני אדם".
ב. "...... גדר ........ נחש".
ג. " ו... בהם ו... ש....... בהם".
ד. "כל מכה שצריכה ..... מחללין עליה את השבת".
 

5. שונות:

א. היכן בענייננו מוכח, שארץ ישראל עולה על בבל אפילו ביחס פושעיה לגדולי ישראל?
ב. בעולם החי מוכרת המציאות של בעלי חיים, המלקקים פצע של חיה פצועה. סיפור דומה מופיע בענייננו גם בעולמם של בני האדם. היכן?
ג. איזו תובנה עקרונית ניתן להסיק מתוכן דפים כ"ח ו-כ"ט, העוסק במתן עצות לתרופות מתאימות למחלות מסוימות?
ד. מיהו הגוי, ש"החמיר" בהלכה אף יותר מאשר רעהו היהודי...?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. "יכול לומר לו קאי ברי אאיגרא אי נמי נקיטא לי זימנא לבי דואר", כ"ו. 2 למטה.
ב. "מעשה בבן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל שהכישו נחש ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו ולא הניחו ר' ישמעאל", כ"ז: בסוף השליש הראשון.
ג. המדובר בארס של נחש צעיר, בינוני ובוגר. ל: מעל האמצע.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. הלסטים היחיד, שלא בא להתיר את נידויו בעקבות פגיעתו ברב יהודה, "אכלי' אריא", כ"ו. 7 למעלה.
ב. אותה מיילדת, שהתגוננה בפני בת הפלוגתא שלה לנוכח דברי עלבון נגדה: "דקא משפילנא מינייהו דמא כי אופיא דנהרא", כ"ו. 8 לפני ההתרחבות.
ג. "העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין"(=מהבור, אל הבור), כ"ו. בשורה התחתונה.
ד. "עין שמרדה(רש"י: "שרוצה לצאת כאדם המורד ויוצא")מותר לכוחלה בשבת", כ"ח: בראש השליש התחתון.
ה. "המקיז דם לא יאכל חגב"ש" – חלב, גבינה, בצלים, שחלים, כ"ט.5 למעלה.

3. מה המשותף ל:
א. "אכל פרעוש אחד או יתוש אחד הרי זה מומר", כ"ו: בסוף השליש העליון.
ב. שמואל לא שתה מים בביתם של השניים מחשש לאי הקפדתם על כיסוי המים מפני ארסם של נחשים, ל. 5 למטה.
ג. את היין אין לשתות ואת האבטיח אין לאכול אם הם היו גלויים, גם אם תשעה עשו כן ולא מתו, ל: מתחת לאמצע.
ד. הארמיים(=גויים), ששתו מים מגולים, לא מתו מחמת ארס הנחש, שכן גופם כבר התחסן מחמת אכילת שקצים ורמשים, ל"א: 3 למטה. זהו טיבו של נסיוב המחסן את הגוף.

4. השלם:
א. "דברה תורה כלשון בני אדם", כ"ז. בסוף השליש העליון.
ב. "ופורץ גדר ישכנו נחש", כ"ז: מעל לשליש התחתון.
ג. " וחי בהם ולא שימות בהם", כ"ז: 7 לפני ההתרחבות.
ד. "כל מכה שצריכה אומד מחללין עליה את השבת", כ"ח. 6 למעלה.

5. שונות:
א. גנבי בבל לא הססו לכנות את רב יהודה –ללא הצדקה - בתואר "רמאי", בעוד שבנסיבות זהות הכירו הליסטים בארץ ישראל בגדולתו של רבי עקיבא, כ"ו. בשורה הראשונה, וראה כ"ה: 7 למטה.
ב. לאחר שיעקב מינאה מרח משחה כלשהי על שוקיו של רבי אבהו כדי לרפאו,"(ו)אי לא רבי אמי ורבי אסי דלחכוהו לשקיה פסקיה לשקיא", כ"ח. בראשית הרבע התחתון.
ג. התובנה, שלפחות חלק מעולם החי והצומח נועד לשרת את בני האדם כתרופה, ולסייע לו במצוקותיו בתחום הבריאות.
ד. כשהביאו יין מבושל בפני שמואל ורעהו הפרסי אבלט, משך האחרון את ידו ממנו, מחשש להפיכתו ליין נסך, אך שמואל הרגיעו בציון ההלכה שאינה אוסרת את היין כשהוא מבושל, ל. מעל אמצע העמוד.


המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]