טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

מר אפסינתין, מתוק מי בארג – לענת המדבר

"אמר רבי יהושע בן לוי: שלש יינות הן ואין בהן משום גילוי, ואלו הן: חד, מר, מתוק. חד טילא חריפא דמצרי זיקי, מר ירנקא, מתוק חוליא. רב חמא מתני לעילויא: חד חמר ופלפלין, מר אפסינתין, מתוק מי בארג" (עבודה זרה, ל ע"א).

פירוש: אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שָׁלשׁ יֵינוֹת הֵן וְאֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּילּוּי שאין לחשוש שהנחש שתה מהם והטיל בהם ארס, וְאֵלּוּ הֵן: חַד כלומר חריף, מָר, מָתוֹק. ומסבירים: חַד מהו? טִילָא חֲרִיפָא דְּמַצְרֵי זִיקֵּי [יין חריף שבוקע את הנאד] מרוב חריפותו, מַר הוא יַרְנְקָא, שיש לו טעם מר, מָתוֹק הוא יין מתוק מאד הקרוי חוּלְּיָא. ולהסבר זה מדובר ביינות גרועים. ואילו רַב חָמָא מַתְנֵי לְעִילּוּיָא [היה שונה את רשימת היינות האלה ביינות משובחים]. אלו הם: חַד הוא חֲמַר [יין] וּפִלְפְּלִין מעורבים, מַר הוא אַפְּסִינְתִּין ששמים בו לענה כדי לבשמו, מָתוֹק הוא מֵי בַּארְג משקה משובח, וכולם אין הנחש שותה מהם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: לענת המדבר         שם באנגלית: White Wormwood         שם מדעי: Artemisia herba-alba

שם נרדף במקורות:   אגדנא. אגדאניא, גידא, גידין, גדדא.       שמות בשפות אחרות: ערבית - שיח


הנושא המרכזי: מהו יין אפסינתין? מה הקשר בינו לבין יין וורמוט?


הלענה מוזכרת במקרא 8 פעמים מתוכן בצמוד לשם "ראש" כמו בפסוק "פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה". מתוך הפסוקים עולה שמדובר בצמח מר או רעיל משום שכל אזכוריו הם בהקשרים שליליים. במשלי (ה ד'): "ואחריתה מרה כלענה חדה פיות" ו"השביעני במרורים הרוני לענה" (איכה, ג ט"ו). ההקבלה בין "מרורים" ו"לענה" בפסוק באיכה הובילה כמה מהחוקרים לזהות את הירק "מרור", אחד ממיני הירקות הכשרים למצות מרור, עם הלענה. הרמב"ן מוצא קשר בין השם לענה ובין מרירותה: "וראש ולענה - עשבים מרים או ממיתים ושמם כן בלשון הקדש. או הם כנויים, יקראו האחד "ראש" שהוא ראש המרורים מר מכולם, והשני יקראו "לענה" מענין לענות מפני, כי האוכל אותו נגש ונענה לענות נפשו יאכלנו". ז. עמר מציע קשר פילולוגי בין הלענה ושורש הפועל הערבי "לען" שמשמעותו קילל שהרי הלענה היא מין קללה.

בוולגטה, בתרגום עקילס וכמה מנוסחאות תרגום השבעים פירשו "לענה" – absinthium וכוונתם לצמח לענת האבסינט (Artemisia absinthium) (תמונה 1) שהיא מין לענה שאינו גדל בארץ אך לבני הסוג הגדלים בארץ תכונות דומות. הרד"ק, שהיה בן למשפחה שמוצאה בספרד, כתב בספר השורשים (ערך "לען"): "ידוע, כי הוא כמו רוש במרירות, אבל הם שני מינים. ויש מפרשים שהוא עשב הנקרא בלע"ז אשינצ"ו". לענת האביסנט נקראת בספרדית בשם אשינצ"ו (asensio) אך גם ajenjo או ajorizo. כמעט כל החוקרים מזהים את ה"לענה" המקראית, המהווה סמל למרירות, על פי תרגומים אלו ולדעתם מדובר באחד מבני הסוג Artemisia, הנקרא בשם זה גם בעברית המודרנית, אולי לענת המדבר (תמונה 2).

הלענה שימשה כנראה לתיבול יין מסויים והעניקה לו טעם מר ומכאן השם "יין אפסינתין". מפרש רש"י: "אפסינתין - אולישנ"א בלע"ז". אולישנ"א (aloisne) על פי ד"ר מ. קטן(1) היא הלענה. רבינו חננאל מפרש: "מר אפסינתינון פי' לענה בלשון יון אפסינתון כלומר מר כלענה וכו'". יין זה נזכר גם בתלמוד הירושלמי (תרומות, פ"ח מה טור ג /ה"ג): "... רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי החד והמר והמתוק אין בהן לא משום גילוי ולא משום יין נסך. רבי סימון מפרש החד קונדיטון והמר פסתינון והמתוק חמרא וכו'". ניתן לשער שבארץ ישראל השתמשו במין לענת המדבר הנפוץ בארץ.

ייתכן ויין אפסינתין המוזכר בתלמוד זהה ליין הנקרא בימינו בשם "יין וורמוט" משום שגם ליין זה הוסיפו בעבר תמצית לענה שהייתה נותן הטעם העיקרי. על פי חלק מהפוסקים הלענה היא ה"מרור" ומכונה בשם "ווירמ"ט". במגן אברהם (תעג ס"ק טו) מובא בשם ה"אגודה": "... ואגודה כתב גם כן דמרור הוא ווירמ"ט וידוע דלענה הוא ווירמ"ט בלשון אשכנז וכו'". הלענה (Wormwood באנגלית ו - Wermut בגרמנית) במקורות האירופאים היא כנראה אחד ממיני ה – Artemisia אולי המין Artemisia absinthium. התפקיד המקורי של הלענה היה להסוות טעמים רעים ביין זול או שהתקלקל בגלל תלאות הדרך אך בימינו היא רצויה בגלל טעמה המריר.
 

תמונה 5.  לענת האבסינט        מקור:		תמונה 2.  לענת המדבר        צילמה: שרה גולד

(1) ב"אוצר לעזי רש"י".
 

רשימת מקורות:

 ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 163-165).
י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 200-201). 

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": "לענת המדבר".

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.