הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אמר רב... אמר רב..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה לג ע"ב

אתמר נמי: א"ר יוחנן,
ואמרי לה אמר ר' אסי א"ר יוחנן: קנקנים של עובדי כוכבים שהחזירן לכבשן האש, כיון שנשרה זיפתן מהן - מותרין.

1.
בהרבה פעמים בש"ס יש שתי מסורות מי אמר בשם רבי יוחנן.

1.1
בסוגייתנו, המסורה הראשונה מביאה בשם רבי יוחנן, והמסורה השניה מביאה את רבי אסי בשם רבי יוחנן.

2.
לפי המסורה הראשונה הדברים נאמו על ידי רבי יוחנן עצמו, וכאילו הגמרא רוצה להדגיש שאף אמורא מתלמידיו לא אמרם משמו!

2.1
אמנם יש גירסא שאת הדעה הראשונה אמר רבי אמי בשם רבי יוחנן, ויש מופעים נוספים בש"ס בהם יש מחלוקת בין רבי אמי לרבי אסי מה אמר רבי יוחנן – רבם.

2.2
נראה לי שה"מבנה" בסוגייתנו הוא מופע "חריג" בש"ס.

3.
ונראה לי לומר ["חידוש"], שהביטוי הנפוץ בש"ס של אמורא שאומר בשם רבו - "אמר רב... אמר רב..." - נועד ללמדנו, שמכיון שהתלמיד מפרסם את הדין של רבו סימן שהדין הזה התקבל בבית המדרש ורבים מסכימים לו!

3.1
לפי הנ"ל יוצא, שיש כאילו מחלוקת בין שתי האפשרויות עד כמה דינו של רבי יוחנן "התפשט" להלכה.