סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

לאסוקי גרדא דיבלא וגירדא דאסנא, או ניקרא מקילקלתא – בוהקן ירוק 


"אמר שמואל: האי פדעתא סכנתא היא, ומחללין עליה את השבת. מאי אסותא? למיפסק דמא תחלי בחלא, לאסוקי גרדא דיבלא וגירדא דאסנא, או ניקרא מקילקלתא" (עבודה זרה, כח ע"א).

פירוש: אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי פְּדַעְתָּא סַכַּנְתָּא [פצע של חרב סכנה] הִיא, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. מַאי אָסוּתָא [מה הרפואה לזה]? לְמִיפְסַק דָּמָא [כדי להפסיק את הדם] תַּחְלֵי בְּחַלָּא [שחליים בחומץ], לְאַסּוּקֵי [כדי להעלות בשר לקרום על הפצע] גִּרְדָא [גרידה] של צמח הנקרא יַבְלָא, וְגִירְדָא דְּאַסְנָא [וגרידה של שיח הסנה], אוֹ נִיקְרָא מִקִּילְקָלְתָא [תולעים מהאשפה] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: בוהקן ירוק          שם באנגלית: Common Green Bottle Fly            שם מדעי: Lucilia sericata

שם נרדף במקורות: זבוב


הנושא המרכזי: הזבוב כאמצעי לריפוי פצעים


מעמדן של התרופות המוזכרות בגמרא מהווה נושא שגרר דיונים רבים החל מתקופת הגאונים (ראו לדוגמא את הלקט של ע. דומוביץ, "התרופות של חכמי התלמוד"). ייתכן וכבר בדברי האמוראים אנו מוצאים הד להסתייגות מחלקן. אביי מספר על שימוש בתרופה למחלת ה"צפדינא" שלא הועילה לו: "אמר אביי: אנא עבדי כולהו ולא איתסאי, עד דאמר לי ההוא טייעא: אייתי קשייתא דזיתא דלא מלו תילתא, וקלנהו אמרא חדתא ודביק ביה דדרי, עבדי הכי ואיתסאי"(1) (עבודה זרה, כח ע"א). גם רב פפא מספר על החלפת תרופה שלא הועילה בתרופה אחרת: "אמר רב פפא: אנא עבדי לכל הני ולא איתסאי, עד דאמר לי ההוא טייעא: אייתי כוזא חדתא ומלייה מיא, ורמי ביה תרוודא דדובשא דתלי לה בי כוכבי ולמחר אישתי, עבדי הכי ואיתסאי"(2). במהלך השנים בהן ניסיתי לזהות חלק מתרופות הגמרא למדתי שלפחות לחלקן יש ערך רפואי מוכח בכלים מדעיים מודרנים. אין במשפט אחרון זה כדי להביע דעה לגבי המחלוקת הכללית הקיימת בנושא זה.

בסוגייתנו אנו לומדים שניתן להשתמש ב"ניקרא מקילקלתא" על מנת להחיש את הגלדת פצע פתוח. רבינו חננאל מפרש "ניקרא מקוקולתא חתיכה של רעי מן האשפה". אנו נתייחס לפירוש רש"י העולה בקנה אחד עם שיטת טיפול הנהוגה גם בימינו: "ניקרא מקילקלתא - תולעים שהתרנגולים מנקרין באשפה מאשפות ירים אביון מתרגמינן מקלקלתא מרים חשוכא". ה"תולעים" בדברי רש"י הם קרוב לוודאי רימות של זבובים המתפתחות באשפה. הרימה היא שלב הזחל (חסר רגליים) בחיי הזבוב הנקרא בלשון המקרא וחז"ל גם בשם תולעת בגלל מבנהו הדק והמאורך (על משמעות השם תולעת ראו במאמר "כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת"). הזבוב הבוגר מטיל ביצים בכל מקום שיש די מזון עבור הרימות ובתנאי שהוא לח במידה מספקת. דוגמאות למקומות הטלה הם אשפה, גללים, בריכות מים ובעיקר בשר נרקב. על הקשר בין רימה/תולעת ובשר אנו קוראים בספר איוב (ז ה'): "לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה וְגוּשׁ עָפָר עוֹרִי רָגַע וַיִּמָּאֵס". בפרק כ"ה (ו'): "אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה".
 

השימוש הרפואי ברימות זבוב

לפני כמאתיים שנה הבחינו רופאים בצבא נפוליאון ורופאים במלחמת האזרחים בארה"ב שחיילים שנפגעו ופצעיהם שרצו רימות זבובים, נרפאו מהר יותר וכי הרימות לא פגעו ברקמות החיות. על בסיס תצפית זו התחיל ד"ר באיר (Baer) בארצות הברית בשנת 1931, להשתמש באופן מכוון ברימות זבובים לריפוי פצעי נמק כרוניים (Maggot Therapy). חברות תרופות מפורסמות גידלו רימות במעבדותיהם ושלחו אותן לבתי חולים. כשלוש מאות בתי חולים בארצות הברית השתמשו בשיטה זו לריפוי סוג הפצעים הזה. רק במחצית השניה של המאה העשרים, עם פיתוח החומרים האנטיביוטיים, שיטה זו נזנחה למשך כ- 40 שנה. בשנים האחרונות עם התפתחות עמידות חיידקים גורמי נמק לאנטיביוטיקה נזכרו הרופאים ברימות הבוהקן הירוק (זבוב הבשר הירוק).

על מנת לטפל בפצעים מוחדרות רימות שעברו חיטוי לתוך הפצע הנחבש בזהירות על מנת לא למעוך אותן. כמות הזחלים המוחדרת לפצע נקבעת לפי שטחו ועומקו של האזור הנגוע ונעה בין כמה עשרות ועד ל- 1000 זחלים המוחלפים כל יום או יומיים לפי הצורך. זחלים אלה מסלקים מאזור הפצע עשרות גרמים של רקמה נגועה. הם חודרים לכל עומק, אפילו לתוך עצמות שנפגעו ומנקים אותן לחלוטין מהנמק ומכל החיידקים המלווים את הפצע. לרימות השפעה בדרך נוספת: לאחר שהן מעכלות את "מזונן", הן מפרישות חומרים אנטי-בקטריאליים וחומרים המזרזים את הצטלקות הפצע והבראתו לאחר שנוקה. הזחלים המשלימים את התפתחותם עוזבים את הפצע בהגיע שעתם להתגלם. אחוזי ההצלחה בטיפול זה גבוהים ביותר ובמקרים רבים הוא הביא לריפוי פצעים לאחר חודשי סבל רבים ומנע קטיעת איברים.

בניסויי in vitro (בצלחת) נמצא שהפרשות מהרימות מעודדות נדידה של פיברובלסטים (תאי סיב) אל מקום הפצע ואלה משפרים את סגירת הפצע. הרימות של הבוהקן הירוק נמצאו יעילות בטיפול בפצעים הנגועים בחיידקים מטיפוס גרם-חיוביים ופחות בטיפול בטיפוס גרם-שליליים. בנוסף התברר שחיידקים מהסוג Vagococcus עמידים להפרשות הרימות. הזחלים המשלימים את התפתחותם עוזבים את הפצע בהגיע שעתם להתגלם. אחוזי ההצלחה בטיפול זה גבוהים ביותר ובמקרים רבים הוא הביא לריפוי פצעים לאחר חודשי סבל רבים ומנע קטיעת איברים. לאחרונה מתבצעים ניסיונות להפיק או לסנתז את החומר הפעיל בהפרשות הרימות (כימוטריפסין) על מנת להשתמש בו בטיפול בלי צורך להניח רימות חיות על הפצעים.

ייתכן ולשיטת ריפוי זו התכוונה גם הגמרא בשבת (עז ע"ב): "אמר רב יהודה אמר רב: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה. ברא שבלול לכתית, ברא זבוב לצירעה, יתוש לנחש, ונחש לחפפית, וסממית לעקרב וכו'"(3): רשימת תרופות זו תמוהה וזקוקה לעיון רב אך ייתכן ונוכל להסביר אחת מהן והיא "זבוב לצרעה". רש"י כתב: "זבוב לצירעה - למי שעקצו צירעה כותש זבוב ומניחה עליו". לחלופין נוכל להציע בדומה לריפוי "פצע חרב" שהכוונה היא לרימות הזבוב בוהקן ירוק. עקיצת צירעה (וגם דבורה) עלולה לגרום לנמק והתפתחות מוגלה והטיפול בהן עשוי להתבצע בעזרת רימות הזבוב.
 

       
תמונה 1.   בוהקן ירוק        צילם:  Calibas   תמונה 2.  בוהקן ירוק        צילם:  Calibas 

  
 


(1) פירוש: אָמַר אַבַּיֵי: אֲנָא עֲבַדִי כּוּלְּהוּ וְלָא אִיתַּסַּאי [אני עשיתי את כולן, את כל התרופות הללו, ולא התרפאתי מהצפדינא], עַד שאָמַר לִי הַהוּא טַיָּיעָא [ערבי אחד]: אַיְיתֵי קַשַׁיְיתָא דְּזֵיתָא דְּלָא מְלוּ תִּילְתָּא [הבא גרעיני זיתים שלא השלימו עדיין שליש הבשלתם], וּקְלַנְהוּ אַמָּרָא חֲדַתָּא, וְדָבֵיק בֵּיהּ דְּדָרֵי [וקלה אותם על מעדר חדש, והדבק על שורות השיניים, על החניכיים]. עֲבַדִי הָכִי וְאִיתַּסַּאי [עשיתי כך והתרפאתי].
(2) פירוש: אָמַר רַב פַּפָּא: אֲנָא עֲבַדִי לְכָל הָנֵי וְלָא אִיתַּסַּאי [אני עשיתי את כל אלה ולא התרפאתי], עַד שאָמַר לִי הַהוּא טַיָּיעָא [ערבי אחד]: אַיְיתֵי כּוּזָא חֲדַתָּא וּמַלְיֵיהּ מַיָּא [הבא כד חדש ומלא אותו מים], וּרְמֵי בֵּיהּ תַּרְוָודָא דְּדוּבְשָׁא דְּתָלֵי לָהּ בֵּי כּוֹכָבֵי [והטל בו מלוא תרווד דבש התלוי בין הכוכבים] כלומר, בלילה ובחוץ תחת הכוכבים, וּלְמָחָר אִישְׁתֵּי [שתה מזה], עֲבַדִי הָכִי וְאִיתַּסַּאי [עשיתי כך והתרפאתי].
(3) פירוש: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מכָּל מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בָּרָא דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה מבחינת האדם; בָּרָא שַׁבְּלוּל כדי לשים אותו על הכָּתִית לרפואה. בָּרָא זְבוּב כדי לשים זבוב כתוש על מקום שעקצה צִירְעָה, יַתּוּשׁ לְנָחָשׁ. וְנָחָשׁ עצמו לַחֲפָפִית (מין גירוי בעור). וּסְמָמִית (שממית) לְעַקְרָב. 

 

לעיון נוסף:

פרופ' רחל גלון, "רימות זבוב הבשר הירוק - ישועה לפצעי נמק"
"הטיפול בכיבים באמצעות רימות רפואיות".
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר