סקר
כמה פעמים אתה נכנס לאפליקציית פורטל הדף היומי?
כמעט בכל יום!
2-3 בשבוע
2-3 בחודש
יש לי מכשיר כשר


 

נראה טוב / רפי זברגר

עבודה זרה כט ע"א

 

הקדמה

למדנו במשנה בדף כ''ז: ואין מסתפרין מהן בכל מקום דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים ברשות הרבים מותר, אבל לא בינו לבינו. 
מחלוקת בין רבי מאיר וחכמים האם מותר להסתפר ע''י העכו''ם ברשות הרבים, אבל לפי כולם אסור להסתפר בצנעה, מחשש שהעכו''ם יהרוג אותו תוך כדי התספורת. 
 

הנושא

מצטטת הגמרא ברייתא העוסקת בנושא תספורת ע''י עכו''ם: ישראל המסתפר מעובד כוכבים - רואה במראה, ועובד כוכבים המסתפר מישראל - כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו.
הברייתא קובעת כי אם אדם מישראל מסתכל במראה תוך כדי תספורתו ע''י העכו''ם, הרי הוא מראה שהוא אדם חשוב (המראה החיצוני שלו חשוב לו מאוד!), והעכו''ם לא יעז להרוג אדם חשוב!
לעומת זאת, אם ישראל מספר עכו''ם, עליו להיזהר ולא לספר את הבלורית שלו, שהרי זהו מנהג של עבודה זרה (להשאיר בלורית בשערו!), ואנו לא מעוניינים שהישראלי יתעסק ויסייע לעבודה זרה. 
מנסה הגמרא להבין באיזה מצב מספר העכו''ם את הישראלי, כאשר ההסתכלות של הישראלי במראה מתירה לו את המעשה? 
היכי דמי? אי ברשות הרבים, למה ליה מראה? ואי ברשות היחיד - כי רואה מאי הוי?
אם מדובר ברשות הרבים, הרי אמרנו במשנה, כי אין להסתפר ברשות הרבים ע''י עכו''ם לפי כל הדעות. ואם מדובר ברשות היחיד, מה עוזר לו כשיש לו מראה, הרי אין אנשים באזור זה אשר יוכלו לעזור לו?
עונה הגמרא: לעולם ברשות היחיד, וכיון דאיכא מראה מתחזי כאדם חשוב.
באמת מדובר ברשות היחיד. והעובדה שהמסתפר מסתכל במראה, הרי הוא נחשב לאדם חשוב, וכבר אמרנו לעיל, כי עכו''ם ירא מאנשים חשובים ו''אינו מעוניין להסתבך איתם''.
 

מהו המסר?

בזמן הגמרא ככל הנראה לא היתה מראה בכל בית. רק לאנשים חשובים ומכובדים הייתה מראה, והיא הייתה ''סמל סטטוס'' לבני מעמד גבוה.
כלומר, קיום חפצים מסוימים אצל אדם, מסמל ומתאר לנו מי הוא אותו בן אדם. מאיזה מעמד ומאיזו חברה הוא וכן הלאה.
גם בחינוך הסביבה בה חי הילד והאופן כיצד הוא נראה, מסוגלים לתרום לתחושותיו ולהשתייכותו החברתית. החברה מתייחסת אליו אחרת, כאשר הוא לבוש בצורה מכובדת ויפה. גם התדמית שלו בעיני עצמו, משפיעה על הסביבה בהתייחסותה אליו ילד שנראה טוב, או ילד בעל תדמית טובה על עצמו, מסתכלים עליו אחרת, ובסופו של דבר גם הוא מסתכל על עצמו באופן חיובי יותר. יש פה יחס דואלי לשני הכיוונים. הצורה שלו משפיעה על הסובבים אותו, אך גם הסתכלות הסובבים אותו כלפיו, משפיעה על תחושותיו והרגשותיו כלפי עצמו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר