הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הרי אמרו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה ל ע"א

שמואל ואבלט הוו יתבי, אייתו לקמייהו חמרא מבשלא, משכיה לידיה;
א"ל שמואל, הרי אמרו: יין מבושל אין בו משום יין נסך.
אמתיה דרבי חייא איגלויי לה ההוא חמרא מבשלא, אתיא לקמיה דר' חייא;
אמר לה, הרי אמרו: יין מבושל אין בו משום גילוי.
שמעיה דרב אדא בר אהבה איגלי ליה חמרא מזיגא,
א"ל, הרי אמרו: יין מזוג אין בו משום גילוי.

1.
בפשטות, נוקטים בעלי הכללים, שהביטוי "אמרו" מלמד שמדובר בדעת רבים.

2.
ובספר "בית אהרן", מגיד אהרן [יש הסכמה מהרה"ג אהרן קוטלר זצ"ל ומהרה"ג ר' משה פינשטיין זצ"ל], כרך י, עמוד קצה:

ב. בסתם משנה ס"מ ג"כ אמרו כ"פ, ומורה בזה על הלכה ישנה, ראה מע"ש פ"ב, משנה ו, חלה פ"ג מ"י, ערלה פ"ב מ"ו ולמה אמרו, בכורים פ"ג מי"א אימתי אמרו ומי"ב ולמה אמרו, ועוד ועוד,
וראה כללי המשנה לרז"פ כלל כ"ז מש"כ,
וראה בספרי ערך באמת אמרו,
וע"ע ערך אמרו הכמים סי' ח'.

3.
מה פירוש "הלכה ישנה". כנראה, שמדובר במדרש תנאים על התורה.

4.
ושם, בעמוד רמז: שהביטוי "אמרו" לעומת "אמרו חכמים", שהביטוי "אמרו" ["סתם" – בלי קידומות] הכוונה לדין דאורייתא.

5.
אולם בסוגייתנו לא שייך דין דאורייתא שהרי מדובר על חשש שמא ניסכו בו. ושמא מה שאמרו על "דין דאורייתא" מדובר רק כאשר הביטוי "הרי אמרו" מופיע במשנה/ברייתא ולא במימרא של אמורא.

6.
ולכן כנראה מדובר על הלכה של רבים. או בהלכה שהיתה נפוצה ונהוגה למעשה על ידי אנשים רבים.