דרך אישית / רפי זברגר

עבודה זרה כה ע''א

הקדמה

למדנו בדף כ''ד על מחלוקת רבי אלעזר ורבי שמואל בנוגע ל''שירת הפרות'' אשר החזירו את ארון ברית ה' לאחר שהפלישתים לקחוהו. 
בדף שלנו מביאה הגמרא מחלוקת נוספת בין שני חכמים אלו: 
נאמר בספר יהושע (י', י''ג): וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ, וְיָרֵחַ עָמָד, עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו" - הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר. זהו פסוק המתאר את הנס הגדול שאירע ליהושע בגבעון. 
שאלה הגמרא: מאי ספר הישר? עונה רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים,
שנאמר (במדבר כ''ג, י'): תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ. בלעם אמר פסוק זה, כאשר ביקש למות מיתה ''גוויעה'' בדומה למיתתם של ''ישרים'', שהם אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב. 
בהמשך הגמרא ישנה מחלוקת בין חכמים, כמה זמן היה הנס הגדול של עמידת השמש במקומה, תוך עיכוב השקיעה. שתיים מתוך הדעות השונות הם רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמני.
רבי אלעזר סבר שהשמש האירה באותו יום שלושים ושש שעות. לעומתו, סובר רבי שמואל בר נחמני כי השמש האירה ביום זה ארבעים ושמונה שעות. כל חכם מסביר אחרת את המילים וְיָרֵחַ עָמָד. 
 

הנושא

בהמשך הגמרא מובאים מספר הסברים נוספים, על כוונת המשורר במילים סֵפֶר הַיָּשָׁר . 
נתייחס להסברו של רבי אלעזר, המסביר: ואמאי קרו ליה ספר הישר? דכתיב (דברים ו', י''ח): וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' 
רבי אלעזר לומד מן הפסוק המצוטט מספר דברים, המכיל את המילה הַיָּשָׁר, וקורא לכל ספר דברים סֵפֶר הַיָּשָׁר 
שואל המהרש''א על תשובת רבי אלעזר: מדוע נכנה את כל ספר דברים סֵפֶר הַיָּשָׁר, רק בגלל פסוק אחד מתוך הספר? 
ועונה על כך, כי בכל הש''ס ציון הפסוק שלנו מהווה הכוונה ללכת ''לפנים משורת הדין''. לא להסתפק בעשיית המצוות כפי שמוגדרת בתורה ובחז''ל, אלא להבין לנהוג גם לפנים משורת הדין.
בנוסף, אומר המהרש''א לאור הכתוב בפסוק לפני כן (שם, י''ז): שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּיו אֲשֶׁר צִוָּך, כי פסוק שלנו המדבר על עשיית הישר והטוב, מהווה הסבר והכוונה לפסוק שלפניו העוסק בכל תרי''ג מצוות התורה. לא מספיק לקיים את הנאמר והמצווה במפורש, יש ''להגדיל ראש'' להבין את משמעות כל מצווה ומצווה, ולעשות לאורה ולנהוג גם ''לפנים משורת הדין''.   מסיים המהרש''א ואומר כי זהו ענינו של כל ספר דברים שהוא בעצם חזרה ותוספות על הנאמר בספרים קודמים, כביכול ספר דברים הינו עשיית ''לפנים משורת הדין'' של כל שאר ספרי התורה. 
 

מהו המסר?

מצוות ''עשיית לפנים משורת הדין'' מהווה תמרור, וקו ברור להבנת המגמות של הנאמר, המנחה אותנו לא להסתפק בנאמר במצווה, אלט ן-''לעשות מעבר''.
ללכת לפי ''רוח המצוות'' להבין את משמעותם, ולאור זאת, להוסיף ולעשות "לפנים משורת הדין". גם אם לא נצטווינו, יש לשים לב לכוונת הנאמר, ולהוסיף עוד ''נדבך אישי''.
נאחל לעצמינו, למצוא כל אחד מאיתנו את הדרך המיוחדת שלו בעולם התורה, ובכלל, בעולם כולו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]