בתחבולות תעשה לך מלחמה / רפי זברגר

עבודה זרה כג ע"ב 

הקדמה

הגמרא הקשתה על סתירה לכאורה בין המשנה שלנו אשר אסרה למכור בהמות לגויים מחשש לרביעתם של הבהמות, לעומת הברייתא שם למדנו כי אין חשש לרביעה ע''י עכו''ם. . 
 

הנושא

רבי פדת מתרץ תירוץ נוסף לסתירה: הא רבי אליעזר הא רבנן. זו מחלוקת תנאים בין רבי אליעזר וחכמים כמתואר במשנה במסכת פרה (ב',א') העוסקת בפרה אדומה: ר' אליעזר אומר אינה נקחת מן העובדי כוכבים וחכמים מתירין, מאי לאו בהא קמיפלגי דרבי אליעזר סבר חיישינן לרביעה ורבנן סברי לא חיישינן לרביעה.
ישנה מחלוקת במשנה האם מותר לקנות פרה אדומה מן העכו''ם, רבי אליעזר אוסר וחכמים מתירים. הגמרא מבינה בשלב זה כי מחלוקתם תלויה בשאלה שלנו, האם חוששים לרביעת החיות ע''י גוי (רבי אליעזר) או שמא אין אנו חוששים (חכמים).
דוחה הגמרא ואומרת, כי אולי כולם סוברים שלא חוששים לרביעה, ורבי אליעזר אשר אוסר לקחת בהמה מן הגויים, סובר כמו רב יהודה בשם רב, אשר אמר: הניח עליהן עודה של שקין פסלה, ובעגלה עד שתמשוך בה, מר סבר חיישינן ומר סבר לא חיישינן. 
בפרה אדומה יש איסור ''לשים עליה עול'', ולכן אם שמים חבילה של שקים – הפרה אינה יכולה ''לתפקד'' כפרה אדומה. וכן, בהמה נפסלת מלהיות עגלה ערופה, אם שמו עליה משהו, והלכו עם העגלה. המחלוקת בין רבי אליעזר וחכמים במשנה, האם חוששים מכך בפרה אדומה או עגלה ערופה או לא. 
דוחה הגמרא את הדחיה ואומרת: לא סלקא דעתך משום ניחא פורתא לא מפסיד טובא, הכא נמי לימא משום הנאה פורתא לא מפסיד טובא.
לא יכול להיות, אומרת הגמרא, שבגלל ''הנאה קטנה'', לשים משא על הפרה או על העגלה הערופה, יפסיד המון כסף – עלות של פרה אדומה. ולכן, גם אצלנו, לא יכול להיות שגוי ירביע בהמה ובכך יפסיד את כל הבהמה השווה ממון רב. ולכן, חוזרים להסבר כי החשש הוא לרביעה. 
דוחה הגמרא ואומרת: התם יצרו תוקפו. במשנה שלנו בהחלט יכול להיות שהחשש הוא משום רביעה, למרות שבכך יפסיד ממון רב, בגלל ש''יצרו תוקפו''. 
 

מהו המסר?

דחיית הגמרא בטענה כי ''יצרו תוקפו'', מלמדת אותנו כי האדם מונע מכוחות חזקים, שלפעמים ''אינם מתחשבים בדברים רציונאליים'' כמו הפסד ממון רב שייווצר אם אמנם ירבעו את הבהמה.
אנו צריכים להיות מודעים לכך, ולנסות להילחם נגד כוחות אלו בחכמה ובתבונה. כנאמר בספר משלי (כ''ד, ו'): בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה. יש לחפש ולאתר תכסיסים, תחבולות, התנהגויות אשר ''עוקפות'' את הדחפים והיצרים הנ''ל, אשר מביאות אותנו לדרך טובה וישרה.
לא להילחם חזיתית נגד כוחות אלו, אלא לעקוף אותם, לעסוק בדברים אחרים, אשר יגרמו לנו שלא להיכנס למהמורות אלו.
טכניקה זו טובה להרבה מאוד דברים לא טובים שאנו שואפים להתרחק מהם, אך לא פעם ולא פעמיים איננו מצליחים. אם נסיט את עצמנו לדברים אחרים, לעיסוקים ורעיונות אחרים, הרי ממילא לא נגיע למחוזות שאין אנו מעוניינים להגיע אליהם.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]