סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


מעשה ער ואונן

יבמות לד ע"ב

 
"אמר רבי יצחק: כל מועכות של בית רבי - תמר שמן, ולמה נקרא שמן תמר? על שם תמר שמעכה באצבעה. והא הוו ער ואונן! ער ואונן שמשו שלא כדרכן. מיתיבי: כל עשרים וארבעה חדש דש מבפנים וזורה מבחוץ, דברי רבי אליעזר; אמרו לו: הללו אינו אלא כמעשה ער ואונן! כמעשה ער ואונן ולא כמעשה ער ואונן, כמעשה ער ואונן, דכתיב: (בראשית לח, ט) וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה; ולא כמעשה ער ואונן, דאילו התם שלא כדרכה, והכא כדרכה. בשלמא אונן, דכתיב ביה: וְשִׁחֵת אַרְצָה, אלא ער מנלן? אמר רב נחמן בר יצחק, דכתיב: (שם י) וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ, אף הוא באותו מיתה מת. בשלמא אונן, משום (שם י) לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע, אלא ער מאי טעמא עבד הכי? כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה".

קשה,
א. כיון שמטרת ער היתה שלא יכחיש את יפיה, מה התועלת שבא עליה שלא כדרכה, הרי אמרו במסכת עבודה זרה דף כב ע"ב: "אמר רב תחליפא אמר רב שילא בר אבינא משמיה דרב: עובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר. התינח נקבות, זכרים מאי איכא למימר? אמר רב כהנא: הואיל ומכחישין בבשר", הרי שהכחשת בשר קיימת גם בביאה שלא כדרכה, שהרי הביאה על בהמת זכר היא ביאה שלא כדרכה.
ב. הכיצד תירצו על ער ואונן ששמשו שלא כדרכן, הרי בבראשית רבה (פרשת וישב פרשה פה) אמרו: "וידע אונן וגו' דש מבפנים וזורה מבחוץ וימת גם אותו", והיינו כפשט הברייתא שבגמרא!
ג. מהתירוץ על ער ואונן ששמשו שלא כדרכן משמע שיש בכך איסור חמור, ואילו במסכת סנהדרין דף נח ע"ב אמרו: "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: בן נח שבא על אשתו שלא כדרכה - חייב, שנאמר ודבק - ולא שלא כדרכה. אמר רבא: מי איכא מידי דישראל לא מיחייב ונכרי מיחייב?!". וכתב שם בחידושי הר"ן: "ומי איכא מידי דכותי מיחייב וישראל לא מחייב. תמה דהא איכא גזל פחות משוה פרוטה ודינין ואבר מן החי דכותי מחייב מיתה וישראל לא מחייב. אלא ודאי האי מחייב ולא מחייב לאו דוקא אלא כאלו אמר מי איכא מידי דישראל שרי וכותי אסור ואם כן מהכא משמע דישראל שרי לבא על אשתו שלא כדרכה".
ד. אמרו במסכת קידושין דף כב ע"ב: "משכבי אשה כתיב, הקישה הכתוב כדרכה לשלא כדרכה", ומדובר שם גם לענין קנין למרות שהפסוק עוסק באיסורים. וגם אמרו במסכת כתובות דף מו ע"א: "לא מצינו בכל התורה כולה שחלק הכתוב בין ביאה כדרכה לביאה שלא כדרכה למכות ולעונשין, אבל מוציא שם רע חלק, אינו חייב עד שיבעול שלא כדרכה, ויוציא שם רע כדרכה". כיון שכך, היות שאדם מותר באשתו מנין לאסור שלא כדרכה? אמנם שלא כדרכה אינה מולידה, אך מאי שנא מאשה שאינה בת בנים שהיא מותרת, כמו שאמרו במסכת יבמות דף סא ע"ב: "יש לו בנים - נושא אשה דלאו בת בנים", ומכל אשה בשעה שהיא מעוברת?

אלא שער ואונן לא באו על תמר כדרכה כלל, כדי שלא להכחיש את בתוליה, וגם כשבאו עליה שלא כדרכה היו דשים מבפנים וזורים מבחוץ כדי לא להכחישה.
וגם י"ל שהיו מקפידים להשחית את הזרע שכן הכירו את תמר שהיא מתאמצת להקים זרע בישראל, וחששו שתקח את הזרע ותתעבר.
ורבי אליעזר שהתיר בכל עשרים וארבעה חדש דש מבפנים וזורה מבחוץ, מתיר אקראי כזה כיון שתותר לאחר עשרים וארבעה חדש. ושמא יש לדחוק שלא התיר אלא שכדרכה ידוש בלבד, ושלא כדרכה גם יזרה, ואותם שאמרו לו לא ידעו מאי קאמר.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר