הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

לכתחילה ובדיעבד

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה כג ע"א

... רבינא אמר, לא קשיא: הא לכתחלה, הא דיעבד.

1.
התרוץ של רבינא שיש הבחנה בין לכתחילה ובין בדיעבד. "לכתחילה" – הכוונה היא מה אומרים לאדם לעשות לפני שהוא עומד להחליט.
"בדיעבד" – בדרך כלל הכוונה היא, אם האדם כבר ביצע את הפעולה האם אומרים שעשה שלא כהוגן מכיון שאמרו לו לפני כן שלא לעשות, או לפעמים אומרים לו שאם כבר עשה אז מקילים עליו ולא מענישים אותו וכדומה.

1.1
דוגמא:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף טו עמוד א:

אלא הא דתני רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי: חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה, מני? לא רבי יהודה ולא רבי יוסי; אי רבי יהודה - הא אמר: דיעבד - אין, לכתחלה - לא, אי רבי יוסי - הא אמר: דיעבד נמי לא!

השאלה היא, אם חרש המדבר ואינו שומע רשאי/יכול לתרום תרומה, ואם לא, אזי אם כבר תרם האם תרומתו מוגדרת כתרומה [לעניין להתיר את המאכל]..

2.
בסוגייתנו, אומר הריטב"א, הפירוש של המושג "בדיעבד" הוא שונה. הכוונה בסוגייתנו היא, שלאחר מעשה, כשהבהמה כבר היתה ברשות הגוי, לא חוששים שכבר רבע את הבהמה לפני כן.

2.1
והוא מביא דוגמא נוספת לכך:
חידושי הריטב"א מסכת עבודה זרה דף כג עמוד א:

גמרא רבינא אמר הא לכתחילה הא דיעבד. פירוש דאע"ג דתנן לוקחין מהן בהמה לקרבן דהוי לכתחילה אנן הכי קאמרינן דלכתחילה כעין משנתינו חיישינן שמא ירבע, אבל בדיעבד למה שכבר עמד ברשותם לא חיישינן שמא רבע ומוקמינן לה לבהמה אחזקתה, והיינו דקתני לוקחין מהן בהמה לקרבן כלומר ואין חוששין שמא כבר רבעה ואף על פי שהוא לדידן לכתחילה, וכן פרש"י ז"ל,
ודמיא הא לההיא דאמרינן בגיטין שף כ"ח ב') שמא ימות חיישינן שמא מת לא חיישינן, והיינו דמדמינן לה לההיא דתנן לא תתיחד אשה עמהן דחיישינן לביאה להבא, ואילו בדיעבד תנן האשה שנחבשה על ידי גוים על ידי ממון מותרת לבעלה, ולא חיישינן שמא נבעלה מכבר ומתירין אותה לבעלה מטעם זה אפילו לכתחילה, ולהאי סברא אף על גב דקתני אין מעמידין אם העמיד כשרה לקרבן ואפי' בבהמה דידן.