סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

גדלות חכמים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה כב ע"א

 

הנהו מוריקאי דעובד כוכבים נקיט בשבתא וישראל בחד בשבתא, אתו לקמיה דרבא, שרא להו.
איתיביה רבינא לרבא: ישראל ועובד כוכבים שקיבלו שדה בשותפות, לא יאמר ישראל לעובד כוכבים טול חלקך בשבת ואני בחול, ואם התנו מתחלה - מותר, ואם באו לחשבון - אסור!
איכסיף.
לסוף איגלאי מלתא דהתנו מעיקרא הוו.
רב גביהה מבי כתיל אמר: הנהו שתילי דערלה הוה, עובד כוכבים אכיל שני דערלה וישראל שני דהתירא, אתו לקמיה דרבא, שרא להו.
והא אותביה רבינא לרבא! לסיועי סייעיה. והא אכסיף! לא היו דברים מעולם.
איבעיא להו: סתמא מאי?
ת"ש: אם התנו מתחילה - מותר, הא סתמא אסור. אימא סיפא: אם באו לחשבון - אסור, הא סתמא מותר! אלא מהא ליכא למשמע מינה

1.
רבא פסק במעשה שהובא לפניו,

2.
ורבינא הקשה על רבא מברייתא.

3.
רבא התבייש [שפסק בטעות].

4.
מספרת הגמרא שבסופו של דבר התברר שהעובדות בסיפור שהובא בפניו היו כאלה שמתאימות לברייתא שממנה הקשה רבינא, כך שפסק ההלכה של רבא היה נכון.

5.
למדים אנו מכך מעט על גדלות חכמים. כשחכם גדול פוסק הלכה מן השמיים מסייעים בידו, שלא תארע תקלה על ידו, ולכן גם אם הדברים נראים בצורה מסויימת האמת היא שהנתונים היו אחרים, כך שהחכם לא טעה בפסק ההלכה שלו .

6.
דבר דומה אמר רבי עקיבא איגר על חתנו – ה"חתם סופר":
שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן קכח

והנה כאשר נשאל חתני חביבי הגאון המפורסם רבי משה ני' אב"ד דק"ק פרעשבורג על זה. נתן דעתו לדון באם העדים הם קרובים ודן להתיר. ואם כי ראייתו אין מחוור כ"כ. ראיתי כמה גדול כחן של צדיקים. כי חידוש היה שדן ללא נשאל.
ואולם אחר שעמד הרב פילא על החקירה. נודע שבאמת העדים הם קרובים זה לזה. ורוח ה' דיבר בו.

7.
רב גביהה טוען שהסיפור בין רבא לרבינא היה שונה בפרטיו, ועסק בדיני ערלה.
ולפי הסיפור ה"מתוקן", הוא טוען, שרבינא לא הקשה על רבא, אל להיפך" הוא הביא לו סיוע.

8.
נראה לי שניתן להסיק מכאן יסוד גדול מאד [חידוש]. לא רבינא אמר את הביטוי של "איתיביה". את הביטוי הזה - וכנראה שמדובר בכל ביטויי הקישור - כתב עורך הגמרא. ומדובר בעורך הזמני שבזמן רבינא, ולא דווקא העורך הסופי של הגמרא.
אם זה נכון, ברור מדוע רב גביהה יכול לטעון שהעובדה שרבינא "הביא" לפני רבא ברייתא לא היתה מפני שרביא התכוון להקשות עליו, אלא מפני שרבינא התכוון להביא לו סיוע.

9.
אולם ניתן לדחות את הנ"ל ולומר שבאמת רב גביהה טוען ל"גירסא" שונה של הסיפור, שבו באמת רבינא אמר לרבא "אני מביא לך סיוע...", וזה לעומת ה"גירסא" הראשונה שטענה, שרבינא אמר לרבא "איתיביה" - אני מקשה עליך.

10.
הערה:
ראה לעיל בסעיף 3 שרבא התבייש שפסק שלא כהלכה. לכאורה, מדוע לא נאמר כך לגבי כל חכם שהקשו עליו בש"ס [ובוודאי כשהכריעו נגדו ב"תיובתא"], מדוע לא נאמר עליו שהתבייש - "איכסיף" - 12 מופעים בש"ס.

10.1
ונראה לי ליישב: רבא התכוון לאמור לעיל בסעיפים 5-6!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר