הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

עבודה זרה כה ע"א

בבבלי עבודה זרה כה א נאמר:
"כתיב: ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר - מאי ספר הישר? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, דכתיב בהו: תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו. והיכא רמיזא? יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך, ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף? הוי אומר: זו קשת. ר"א אומר: זה ספר משנה תורה, ואמאי קרו ליה ספר הישר? דכתיב: ועשית הישר והטוב בעיני ה'. והיכא רמיזא? ידיו רב לו, ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים? הוי אומר: זו קשת".

ע"פ הבבלי בע"ז כה. ספר הישר פירושו ישרות במידות : או המידות הישרות של האבות כפי שהנצי"ב מרחיב או הלפנים משורת הדין הנלמד מ "ועשית הישר והטוב" כמו פשרה, דינא דבר מצרא.

נראה שהירושלמי בסוטה א י הבין באופן שונה:
"הלא היא כתובה על ספר הישר. תרין אמורין. חד אמר זה ספר בראשית. וחרנה אמר זה חומש הפיקודים. מאן דאמר זה ספר בראשית ניחא. ומאן דאמר זה חומש פיקודים מה מלחמה היתה שם. [דברים י ו] ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. וכי במוסירות מת אהרן והלא בהר ההר מת. הדא היא דכתיב [במדבר לג לח] ויעל אהרן הכהן אל הר ההר וימת שם. אלא כיון שמת אהרן [דף ח עמוד ב] נסתלקו ענני כבוד וביקשו הכנענים להתגרות בישראל הדא היא דכתיב [במדבר כא א] וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים
מהו דרך האתרים. שמע שמת אהרן התייר הגדול שלהן שהיה תר להן את הדרך. בואו ונתגרה בהן..."

נראה שהירושלמי תפס את המילה "ישר" כחזון כמו קו ישר שאין לו הפסק.

הירושלמי שואל איזה מלחמה הייתה בספר דברים? (משנה תורה)

הפני משה והקרבן עדה מסבירים שהכוונה איזה מלחמה קרתה בגלל שמת צדיק. (וכן נראה בירושלמי ביומא א א)

וכן האבות היו ישרים בהתנהלותם הם מראים לנו את הכיוון והדרך. וכן אהרון הכהן נתן את הכיוון והדרך לעם.

והעיר אבי מורי (הרב אברהם בלס) שזה כוונת הירושלמי במונח תייר. אהרון היה מהלך לפני העם. שאהרון מת בני ישראל מוצאים את עצמם בלי חזון, מלאים בספקות בצדקת דרכם.

במצב כזה שאין ישרות כלומר חזון, ממילא באות המלחמות.