סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

דיוק וחידוש ברש"י

שבועות דף ו

 

עמוד א


רש"י  ד"ה יהושע בנו של ר' עקיבא. הוא יהושע בן קרחה שר' עקיבא קרח היה כדאמרי' בבכורות (דף נח.) חוץ מן הקרח הזה: מפני מה כו'. כדמפרש בעי ואזיל יאמרו מקרום כו': ואם לאו מה יאמרו. מחזר היה שמפרש מה הוא שואל: יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא. אחר שאין לנו חלוק במראות לובן למעלה מקרום ביצה אלא ד' מראות הללו יאמרו כל מראה לובן שהוא מקרום ולמעלה טמא דקיימא לן (פסחים דף ג:) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה ולמה הזכירו שמותן: אמר לו לומר לך שמצטרפין זה עם זה. לכך שנאום וסידרום לומר לך שכסדר הזה משנתן וכך דרך צירופם ועדיין אין אנו יודעין באיזה סדר הוא שונה אותן ומתשובות בנו אנו באין ללמוד: אמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זה עם זה. ומתשובתו אנו למידין סדר משנת אביו:

                                              "חוץ מן הקרח הזה"
נפתח בכותרת המאמר שהוא חלק ממשפט הנמצא במסכת בכורות דף נ"ח ע"א והתניא בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה וכו' ,
וברש"י שם חוץ מן הקרח הזה. היינו ר''ע והא דגרסינן בכוליה הש''ס רבי יהושע בן קרחה היינו בן של ר''ע כדגרסינן התם (שבועות דף ו.) אמר לו ר' יהושע בנו של ר''ע לר''ע אלמא דבן עזאי היה חכם גדול והיה יודע להבחין איזה טעם יפה וה''נ הוי מצי למיקם אטעמייהו הי מיסתבר שפיר:
ובתוספות שם איתא חוץ מן הקרח הזה. פ''ה היינו ר''ע ור' יהושע בן קרחה הוא ר' יהושע בנו של ר''ע וקשה מי סני ליה להזכיר ר''ע בשמו שמזכירו בלשון גנאי כדכתיב (מ''ב ב) עלה קרח ובפ' שואל (שבת ד' קנב.) אמר מהכא לקרחינאה כמה ולגנאי נתכוין וכו', ובסוף דבריהם מסיקין שאינו רבי עקיבא ור"ת פירש שם אדם. וכעין זה איתא כמה פעמים בתוס' בשבת דף קנ ובעוד מקומות,
והנה בקידושין דף כ' ע"א על אמירתו של אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא מסמיך רש"י את אמירתו של בן עזאי וז"ל אמר אביי הריני כבן עזאי. כי הוה בדיחא דעתיה הוי רגיל למימר הכי הריני פתוח ומוכן להשיב לשואלי דבר תורה כבן עזאי שהיה דר בטבריא שהיה חריף ודרשן ואמר (בכורות כח.) כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה:
במסכת שבועות דף ו ע"א איתא דתניא אמר רבי יוסי שאל יהושע בנו של רבי עקיבא מרבי עקיבא מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה אמר לו ואם לאו מה יאמרו יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא אמר לו לומר שמצטרפים זה עם זה אמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זה עם זה אמר לו וכו'
וברש"י יהושע בנו של ר' עקיבא. הוא יהושע בן קרחה שר' עקיבא קרח היה כדאמרי' בבכורות (דף נח.) חוץ מן הקרח הזה: מפני מה כו'. כדמפרש בעי ואזיל יאמרו מקרום כו': ואם לאו מה יאמרו. מחזר היה שמפרש מה הוא שואל: יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא. אחר שאין לנו חלוק במראות לובן למעלה מקרום ביצה אלא ד' מראות הללו יאמרו כל מראה לובן שהוא מקרום ולמעלה טמא דקיימא לן (פסחים דף ג:) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה ולמה הזכירו שמותן: אמר לו לומר לך שמצטרפין זה עם זה. לכך שנאום וסידרום לומר לך שכסדר הזה משנתן וכך דרך צירופם ועדיין אין אנו יודעין באיזה סדר הוא שונה אותן ומתשובות בנו אנו באין ללמוד: אמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זה עם זה. ומתשובתו אנו למידין סדר משנת אביו:
התמיהה העולה מדברי רש"י לצורך מה ראה רש"י שבדרך כלל מטרתו לבאר הפשט, מדוע מביא כאן שהוא רבי יהושע בן קרחה וכן לומר שר' עקיבא קרח כדאמרינן בבכורות, ומילא שם שרוצא לבאר מאמר בן עזאי ולומר מי הוא הקרח אבל כאן מה ראה להזכיר זאת,
עוד יקשה מדוע בבכורות מביא רש"י את הנאמר במסכת שבועות יהושע בנו של ר"ע ולא הביא מקום מוקדם יותר בש"ס וגם לכאורה יותר מקיף על קשר בין ר"ע לבנו רבי יהושוע, וכך איתא בפסחים דף קי"ב ע''א שבעה דברים צוה ר''ע את רבי יהושע בנו בני אל תשב בגובהה של עיר ותשנה ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים ואל תכנס לביתך פתאום כ''ש לבית חבירך ואל תמנע מנעלים מרגליך השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות והוי משתדל עם אדם שהשעה משחקת לו,
דבר נוסף נראה שרש"י מטעים את המו"מ בין ר"ע לר"י בנו וז"ל מחזר אחריו שיפרש מה הוא שואל, רש"י ג"כ מוסיף הסבר מדוע שיקצר בדבריו דקיימא לן לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה ולמה הזכיר שמותן: והנה תוס' לא הזכיר כלל העניין שלעולם ישנה וכו' אלא כך איתא בתוס' בקצרה מפני מה אמרו. פירוש למה הזכירו כלל שמותיהן:
ונראה לומר שיסוד הדברים הם על פי הנאמר ביעקב אבינו עליו השלום שהוא היה איש חלק ההיפך מאיש שעיר והיה בלי שיער על ידיו ובחלקת צוואריו, וכן הנאמר בגמרא שופריא דיעקב אבינו כשופריא דאדם הראשון ואפשר לומר ששופריא דאדם הראשון הוא דווקא כפי שנברא בראשונה זכר ונקיבה שיש בו ב' הבחינות של זכר ונקיבה, ואז היא הצורה המושלמת.
וידוע מהמהרח"ו בשם האריז"ל דעקיבא הוא עיבור נשמה של יעקב אבינו ע"ה ונרמז באותיות שמו, וכיוון בן עזאי בכינוי קרח ע"ש היותו איש חלק, ויש בזה קצת דמיון לאשה, והוא כנאמר על יעקב אבינו כי העברת התורה מסוגל ביותר באיש הדומה לאישה (אפשר שיש בו ב' הבחינות של משפיע ומקבל) וכן בנו ר' יהושע בדומה, ומאחר שדמה לאביו היה אביו מלמדו ומעביר אליו את כל תורתו, וכן מצינו ביעקב אבינו שלימד את בנו יוסף את כל מה שידע מבית מדרשו של שם ועבר, ונדרש בן זקונים הוא לו זיו איקונין שהיה דומה לאביו, וכן איתא במדרש על יוסף הצדיק על הפסוק וירא כי אין איש שאין לו גבורת אנשים ואפשר שזה ג"כ בחינה שהיה דומה לאישה, וכמן כן לא מצינו שהתורה תאמר על איש יפה תאר ויפה מראה רק על יוסף כי יופי זה בדרך כלל מידת נשים,
וכן מצינו בגמרא בבא מציעא דף פ"ד ע"א האי מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן נייתי כסא דכספא מבי סלקי ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה ונותביה בין שמשא לטולא ההוא זהרורי מעין שופריה דר' יוחנן איני והאמר מר שופריה דרב כהנא מעין שופריה דרבי אבהו שופריה דר' אבהו מעין שופריה דיעקב אבינו שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון ואילו ר' יוחנן לא קא חשיב ליה שאני ר' יוחנן דהדרת פנים לא הויא ליה ר' יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי גמירי אורייתא כוותי אמרו ליה רבנן לא מסתפי מר מעינא בישא אמר להו אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב {בראשית מט-כב} בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ואמר ר' אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין ר' יוסי בר חנינא אמר מהכא {בראשית מח-טז} וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים אותם ואין העין שולטת בהן אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהן יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה אמר ליה חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי א''ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי קביל עליה בעי למיהדר לאתויי מאניה ולא מצי הדר אקרייה ואתנייה ושוייה גברא רבא ע"כ
מגמרא זו אנו למדים ששופריה הנאמר ביעקב אבינו ובכל הנזכרים הוא הדמיון גם לאישה מפני זה וכמו שחזינן שריש לקיש חשב שרבי יוחנן בנהר זה אישה, אמנם אמר מר לא החשיב את רבי יוחנן בהדי שופריה דיעקב אבינו מפני שלא היה לרבי יוחנן זקן, ובוודאי ליעקב אבינו וליוסף היה זקן כמו שמסביר רש"י שהשבטים לא הכירו את יוסף מפני שיצא מהם ללא חתימת זקן ועכשיו היה לו זקן, ע"כ אפשר לומר שמדובר במראה הכללי שאין לו שיער על הגוף ונראה חלק, והוא גם הדמיון שדימה אותו אמגוזא את רבי יהושע לעז, וכפי שרש"י מסביר שאין לו שיער ככבש וזה על כל הגוף,
על כל פנים רואים שרבי יוחנן ג"כ משמש כאחד ממעבירי התורה בגמרת ירושלמי שסידר, אחר כל זאת אפשר לומר ביותר שהן הן הדברים המכוונים של בן עזאי שקרה לו קרח, כי כפי שרואים בגמרא שאביי אומר הריני כבן עזאי בשוקי טבריא שכל הרוצה לשאול משהוא יבוא אליו, וזה מה שהיה עושה בן עזאי שסיבב בשוקי טבריא והפיץ תורה וע"כ אמר שכל חכמי ישראל הם כקליפת שום שעוצרים את תורתם בקליפה אמנם היא קליפה דקה כקליפת שום, אבל על רבו וחבירו וחמיו רבי עקיבא לא יכול לומר כך כי רבי עקיבא היה המפיץ תורה הכי גדול כי גם לאחר שמתו עשרים וארבע אלף תלמידיו חזר להפיץ התורה מחדש ביתר שאת ויתר עוז, ואחד מהם הוא רשב"י, וכמו שגם מצינו במדרש שהקב"ה הראהו לרבי עקיבא שעוסק בכתרי אותיות ומשה רבינו שאל להקב"ה מדוע שלא תינתן תורה על ידי רבי עקיבא שראוי לכך יותר ממנו,
מכאן נבין גם מדוע רש"י לא מביא בבכורות אצל אמירתו של בן עזאי ...חוץ מן הקרח הזה את המראה מקום שלרבי עקיבא היה בן יהושוע ממסכת פסחים כי אין עוסק שם בהעברת התורה בדייקא, משא"כ בשבועות זה מהלך של העברת התורה, ומזה שהגמרא מקפידה להביא את כל המהלך איך שואלו ואיך מלמדו לשאול ואיך עונהו (והאריכות הזו אינה נצרכת לצורך הנדון שם) כי הם גופי תורה ודרך העברתה מדור לדור, וביחוד בין הדומים בינהם, כיעקב ויוסף, ורבי עקיבא ויהושע בנו (גם השם יהושוע מקורו מיהושע בן נון משבט אפרים בן יוסף) וכמו כן בין הדומים לאישה במובן שהם איש חלק ללא שיער ונקראו קרח לשבח.


עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר