הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי מאיר בגזרותיו; רבי מאיר ורבי יהודה – הלכה כרבי יהודה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה יד ע"א

מתני'. אלו דברים אסורים למכור לעובד כוכבים: אצטרובלין, ובנות שוח, ופטוטרות, ולבונה, ותרנגול הלבן;
רבי יהודה אומר: מותר למכור לו תרנגול לבן בין התרנגולין;
ובזמן שהוא בפני עצמו - קוטע את אצבעו ומוכרו לו, לפי שאין מקריבים חסר לעבודת כוכבים. ושאר כל הדברים - סתמן מותר, ופירושן אסור;
רבי מאיר אומר: אף דקל טב וחצב (ונקלב) +מסורת הש"ס: [ונקלס, ונקליבם]+ - אסור למכור לעובדי כוכבים.

1.
מדברי רבי יהודה משמע שחולק על תנא קמא. וכך משמע במפורש בהמשך הגמרא שמסבירה שתנא קמא מחמיר מדברי רבי יהודה [ראה "מתיבתא" הערה יט]

2.
כמו כן משמע שרבי מאיר חולק על רבי יהודה

3.
הרב ברטנורא פוסק כרבי מאיר.

4.
ומעיר על כך בעל ה"תוספות יום טוב"
תוספות יום טוב מסכת עבודה זרה פרק א

רבי מאיר אומר אף דקל טב וכו' - כתב הר"ב והלכה כר"מ.
וכתב רמב"ם והלכה כר"מ שאסור למכור דברים אלו גזירה שמא יקריב מהם לע"ז
אולי שבא לומר דלכך הלכה כמותו דהלכה כר"מ בגזירותיו כדפי' הר"ב בריש פ"ה דכתובות. דאל"ה לא ידעתי למה פוסק כמותו כ"ש למה שכתב בפירושו דרבי יהודה חולק וסובר שאין מקריבין חצב לע"ז. וקיי"ל ר"מ ורבי יהודה הלכה כר' יהודה.

הוא מעיר שכנראה הלכה כרבי מאיר בגלל הכלל ש"הלכה כרבי מאיר בגזרותיו" ודינו של רבי מאיר הוא טעם גזירה שמא יקריב מהדברים שהגוי קונה לעבודה זרה, כפי שמבאר הרמב"ם.

5.
ללא הכלל של "הלכה כרבי מאיר בגזרותיו" ההלכה במשנתנו היתה צריכה להיות כרבי יהודה על פי הכלל "רבי מאיר ורבי יהודה – הלכה כרבי יהודה"

6.

ואי משום דבגמ' מפרשינן לכל הני דאמר שאין מוכרין מאי נינהו. זה אינו מכריע כלל להלכה דלא אתינן לפרושי אלא משום דלא ידעינן מאי קאמרינן:

לכאורה הסיבה לפסוק כרבי מאיר היא, מפני שהגמרא דנה בדבריו.

6.1
והוא שולל זאת מפני שהגמרא "רק" רצתה לברר את זהות הדברים שמובאים בדבריו, ואין מכך הוכחה שהגמרא פוסקת כמותו.