הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

עבודה זרה יג ע"א

בבבלי עבודה זרה יג א נאמר:
"ואם היה כהן - מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהם; וכשם שמטמא בחוצה לארץ, כך מטמא בבית הקברות. בבית הקברות סלקא דעתך? טומאה דאורייתא היא! אלא בית הפרס דרבנן. ומטמא ללמוד תורה ולישא אשה, א"ר יהודה: אימתי? בזמן שאין מוצא ללמוד, אבל בזמן שמוצא ללמוד - אינו מטמא; רבי יוסי אומר: אפילו בזמן שמוצא ללמוד - יטמא, לפי שאין אדם זוכה ללמוד מכל, א"ר יוסי: מעשה ביוסף הכהן שהלך אחר רבו לצידן ללמוד תורה; ואמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי".

במקבילה בירושלמי ברכות ג א הברייתא מובאת באופן שונה:
"תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה ולהציל השדה מיד גוי ואפילו [דף כג עמוד ב] ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה רבי יהודה אומר אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא רבי יוסי אומר אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן אבל אמרו אל יצא כהן לח"ל אלא א"כ הבטיחו לו אשה".

אם נעיין נשים לב להבדל לשני הבדלים מהותיים בין התלמודים:
א. ע"פ הבבלי מצינו לכהן היתר לרדת לחו"ל בשביל לימוד תורה ובשביל להתחתן שהם מצוות חשובות מאוד, אך מצוות פרטיות. הירושלמי מוסיף שגם דברים ציבורים כמו עיבור החודש, דיני ממונות, דיני נפשות , הוצאת קרקע מגוי
ב. ע"פ הירושלמי ההיתר הוא רק במצב ודאי שהבטיחו לו אישה, שהולך אחר רבו הקיים , ע"פ הבבלי נראה שגם לחפש אישה מותר.

האם גם ליהודי שאינו כהן יש איסור גם לצאת לחו"ל?

בבבלי כתובות קיא א נאמר:
"ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה, אתא לקמיה דר' חנינא, א"ל: מהו למיחת וליבמה? א"ל: אחיו נשא כותית ומת, ברוך המקום שהרגו, והוא ירד אחריו?".
(תרגום :אותו אדם שנפלה לו יבמה במקום הקרוי בי חוזאי בא לר' חנינא לשאלו האם מותר לו לרדת וליבם אותה, אומר לו ר' חנינא אח שלך התחתן עם נוכריה הכוונה שירד לחו"ל ומת ואתה רוצה גם לרדת, לא למדת לקח? )
סיפור זה הנמצא בכתובות מלמדינו שאיסור הוא על כל אדם.

הירושלמי במועד קטן ג א מספר סיפור שונה:
"חד כהן אתא לגבי ר' חנינה א"ל מהו לצאת לצור לעשות דבר מצוה לחלוץ או לייבם א"ל אחיו של אותו האיש יצא ברוך המקום שנגפו ואת מבקש לעשות כיוצא בו. אית דבעי מימר הכין א"ל. אחיו של אותו האיש הניח חיק אמו וחיבק חיק נכרי' וברוך שנגפו ואת מבקש לעשות כיוצא בו".
(תרגום: כהן אחד שאל את ר' חנינא האם מותר לו לרדת לחו"ל לעשות מצוה ליבם או לחלוץ ואמר לו רבי חנינא טוב עשה ה' שהרגו ואתה רוצה להיות כמותו? ויש אומרים שכך אמר לו : אחיך חיבק אישה נוכרייה הכוונה שהלך לחו"ל ואתה רוצה להיות כמותו.)
ע"פ הירושלמי האיסור הוא רק על כהן.

*אם נשים לב נראה שע"פ הבבלי האיסור הוא להתחתן ולהשתקע
(כך גם כותבים התוס' בע"ז יג.)
לעומת זאת ע"פ הירושלמי האיסור הוא גם לחלוץ, ע"פ הירושלמי נראה שגם חד פעמי לצאת זה חמור מאוד.
וההיתר לצאת הוא רק במקרים ספציפיים מאוד כפי שצוין בברכות ג א ולא לכל מצוה.

{הרב יהושע בוך בפירושו אור לישרים שהוצא ע"י מכון הירושלמי במו"ק ג א כותב שהירושלמי מחמיר בייבום גם באופן חד פעמי מפני שבייבום היבמה צריכה לבוא אחרי האיש, לעומת זאת שאדם מתחתן "האיש מקדש" "דרכו של איש לחזר אחר אישה"}