סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

נאמנות פוליטית מול נאמנות משפחתית / רפי זברגר

עבודה זרה ט ע"ב
 

הקדמה

למדנו במשנה בדף ח' על סוגי אידיהן (חגים) של הגויים. אחד מהם הוא קרטסים. רב יהודה בשם שמואל הסביר בגמרא כי מדובר ב''יום שתפשה בו רומי את המלכות''. 
 

הנושא

על קביעתו של רב יהודה שואלת הגמרא: והתניא קרטסים ויום שתפסה בו רומי מלכות 
למדנו בברייתא על שני אירועים, קרטסים ואירוע נוסף כאשר רומי תפשה מלכות, משמע שאילו שני אירועים!
על כך עונה רב יוסף: שתי תפיסות תפסה רומי אחת בימי קלפטרא מלכתא ואחת שתפסה בימי יונים. 
היו שתי פעמים שרומי ''תפסה'' את השלטון, אחת בימי מלכת אלכסנדריא במצרים קלפטרא, ואחת לפני כן בכיבוש היוונים. 
רב דימי מספר את הסיפור ההיסטורי של כיבוש רומי: תלתין ותרין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכלו להו, עד דשתפינהו לישראל בהדייהו, והכי אתנו בהדייהו: אי מינן מלכי מנייכו הפרכי אי מנייכו מלכי מינן הפרכי.
שלושים ושתים שנה ניסו הרומאים לכבוש את היוונים ולא הצליחו. עד אשר שיתפו את הישראלים (ככל הנראה בתקופת מלכות החשמונאים), ולאחר מכן הצליחו, ורומא כבשה את יוון. ואז התנו הרומאים עם היהודים: אם המלך יהיה מאיתנו, אתם (היהודים) תהיו המושלים, ואם המלך יהיה יהודי, אנחנו (הרומאים) נהיה המושלים. מסיים רב דימי לספר על שנות שיתוף פעולה ''רומי וישראל'':
עשרין ושית שנין קמו להו בהימנותייהו בהדי ישראל מכאן ואילך אישתעבדו בהו 
עשרים ושש שנה נשארה רומי נאמנה לעם ישראל, כפי שהסכימו ביניהם, לאחר מכן ''שכחו'' את ההסכם ושיעבדו את עם ישראל!
הגמרא מנסה להוכיח את קביעת של רב דימי, על נאמנות רומי לישראל במשך עשרים ושש שנה, מאחד הדברים שאמר רבי ישמעאל בשם אביו, רבי יוסי (הדברים נאמרו לבקשת חכמים, בעת שחלה רבי ישמעאל) :
מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל. 
הכוונה למלכות רומי הרשעה, אשר פשטה על עם ישראל מאה ושמונים שנה לפני חורבן בית שני. לאחר דיון בדברי רבי ישמעאל הנוספים (רבי ישמעאל אמר עוד מספר דברים בשם אביו רבי יוסי), חזרה הגמרא בסוף דף ח' ושאלה:
מאה ושמנים ותו לא?
האם רק מאה ושמונים שנה לפני חורבן הבית שלטה רומי, והרי למדנו מרבי יוסי בנו של רבי, את ההשתלשלות ההיסטורית הבאה: 
מלכות פרס בפני הבית - שלשים וארבע שנה, מלכות יון בפני הבית - מאה ושמונים שנה, מלכות חשמונאי בפני הבית - מאה ושלש, מלכות בית הורדוס - מאה ושלש.
במהלך בית המקדש השני היו שינויי מלכים לפי הפירוט הבא:
• מלכות פרס במשך שלושים וארבע שנים
• מלכות יוון במשך מאה ושמונים שנה
• מלכות חשמונאי במשך מאה ושלוש שנים
• מלכות בית הורדוס גם במשך מאה ושלוש שנים 
ס''ה ימי בית שני היו כידוע, ארבע מאות ועשרים שנה, עשר שנים יותר מתקופת בית המקדש הראשון.
מסיקה הגמרא מדברי רבי יוסי:
אלמא מאתן ושית הוו.
שתי התקופות של בית חשמונאי ובית מלכות הורדוס היו בתקופת שלטון רומי, שהרי אמרנו לעיל, כי מלכות רומי כבשה את מלכות יוון, משמע שאחרי היוונים שלטו הרומיים. אם כן, מלכות רומי הייתה מאתיים ושש שנים, ולא מאה ושמונים שנה כפי שאמר רב דימי? אלא, מכאן מגיעה הגמרא למסקנה, שביקשנו להגיע אליה
אלא עשרין ושית שנין קמו בהימנותייהו בהדי ישראל ולא אישתעבדו בהו, ואמטו להכי לא קא חשיב להו כשפשטה מלכות הרשעה על ישראל
.
עשרים ושש שנה שלטה רומי, אך היו נאמנים לעם ישראל, שנים אלו ''לא נחשבו'' בשלטון רומי הרשעה, ולכן מאתים ושש פחות עשרים ושש, שווה בדיוק מאה ושמונים שנה, בה מלכה מלכות רומי הרשעה על עם ישראל. 
 

מהו המסר?

למדנו היום, כי למרות שמלכות רומי הצליחה במלחמתה נגד היוונים בזכות עם ישראל וצבאו, היא שמרה נאמנות לעם ישראל רק עשרים ושש שנה ולאחר מכן ''שכחה'' אותנו והחלה לשעבד בנו שעבוד קשה.
זו ההבדל הגדול בין ''נאמנות מדינית- פוליטית'' לבין ''נאמנות חברית-משפחתית''. בנאמנות מדינית פוליטית, ניתן לצאת מהנחת יסוד שהיא תמיד תהיה מוגבלת בזמן, אף פעם אין שמירה על נאמנות לאורך שנים רבות. ניתן לראות זאת לאורך כל ההיסטוריה של העמים.
לעומת זאת, נאמנות אישית-חברית- משפחתית היא יכולה להיות נאמנות ארוכת טווח, נאמנות יסודית ושורשית, אשר מקורה מקשר דם (משפחה) או קשר חברתי כזה או אחר, אשר יכול להישאר לתקופה ארוכה מאוד.
יהי רצון, שנדע ליצור קשרים נאמנים כאלו עם אנשים טובים לאורך שנים טובות ובריאות.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר