סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

שדר ליה כרתי, שלח ליה חסא – חסה תרבותית

 

"הוה ליה ההוא ברתא דשמה גירא, קעבדה איסורא, שדר ליה גרגירא, שדר ליה כוסברתא; שדר ליה כרתי, שלח ליה חסא" (עבודה זרה, י ע"ב).  

פירוש: הֲוָה לֵיהּ הַהוּא בְּרַתָּא [היתה לו לאנטונינוס בת אחת] ששְׁמָהּ היה גִּירָא, קָעָבְדָה אִיסּוּרָא [ועשתה דבר איסור, בזנות], שְׁדַר לֵיהּ [שלח לו] אנטונינוס לרבי את הצמח גַּרְגִּירָא שיש בו רמז: גר (=זנתה) גירא, שְׁדַר לֵיהּ [שלח לו] רבי צמח ששמו כּוּסְבַּרְתָא, ואנטונינוס הבין שהוא רומז לו: כוס ברתא (=הרוג את הבת). שְׁדַר לֵיהּ [שלח לו] אנטונינוס את הצמח כַּרְתִּי שיש בו רמז: אני נכרת אם אני אעשה כן. שָׁלַח לֵיהּ [שלח לו] רבי חָסָא, לומר: חוס עליה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: חסה תרבותית   שם באנגלית: Lettuce   שם מדעי: Lactuca sativa

שם נרדף במקורות: חזרת, מרור   שמות בשפות אחרות: ערבית – חס, אכדית - חסו


נושא מרכזי: זיהוי החסא

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על החסה התרבותית הקש/י כאן.



החסה היא שם נרדף לחזרת כפי שאנו לומדים בגמרא בפסחים (לט ע"א) המתרגמת את שמות הירקות שאדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח: "משנה: ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת, בתמכא, ובחרחבינא, ובעולשין, ובמרור. יוצאין בהן בין לחין בין יבשין. אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין ... גמרא: חזרת חסא. עולשין הינדבי וכו'". רש"י (עבודה זרה, י ע"ב) מפרש: "הדר שדר ליה חסא - לייטוג"א בלע"ז כלומר חוס עלה" וכך מפרש גם במקומות נוספים. ד"ר מ. קטן(1) מתרגם leituge = חסה. בשם זה נקראת החסה התרבותית – Lettuce.

מקור נוסף בו אנו מוצאים את השימוש בחסה כרמז לפועל "חוס" בהקשר לרחמים הוא דברי הגמרא בפסחים (שם): "רבינא אשכחיה לרב אחא בריה דרבא דהוה מהדר אמרירתא. א"ל מאי דעתיך דמרירין טפי? והא חזרת תנן. ותנא דבי שמואל: חזרת, וא"ר אושעיא מצוה בחזרת, ואמר רבא מאי חזרת? חסא. מאי חסא? דחס רחמנא עילוון"(2).
 

ראו עוד בהרחבה במאמר "לא חזרת ולא קישות ולא צנון".
 

 
חסה תרבותית   מקור


 


(1)  ב"אוצר לעזי רש"י".
(2) פירוש: רָבִינָא אַשְׁכַּחֵיהּ [מצא] את רַב אַחָא בְּרֵיהּ [בנו] של רָבָא דַּהֲוָה מְהַדֵּר אַמְּרִירָתָא [שהיה מחזר על מרור] לצאת דווקא בו חובת מרור. אֲמַר לֵיהּ [לו]: מַאי דַּעְתִּיךְ [מה דעתך] שאתה מחזר אחריה? משום דִּמְרִירִין טְפֵי [שהם מרים ביותר], וְהָא [והרי] חֲזֶרֶת תְּנַן [שנינו] ראשונה במשנה, משמע שהיא ראשונה במעלה. וכן תָּנָא דְּבֵי [שנה חכם בית מדרשו] של שְׁמוּאֵל: חֲזֶרֶת בראשונה, וְאָמַר ר' אוֹשַׁעֲיָא: מִצְוָה יתרה בַּחֲזֶרֶת לצאת בה חובת מרור. וְאָמַר רָבָא: מַאי [מה היא] חֲזֶרֶת חָסָא. מַאי [מה היא] חָסָא, כלומר מה משמעות שם זה לענין פסח שחָס רַחֲמָנָא עִילָּוָון [הקדוש ברוך הוא עלינו]. 
 

 

מקורות עיקריים:

י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 194-195).
א. א. שמש, "ירקות, קטניות ופירות-העץ בכתבים רבניים בימי-הביניים: הנחיות דיאטטיות-רפואיות", אסיא עה-עו, שבט תשס"ה.

 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

  


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר