יצירתיות ונחישות / רפי זברגר

עבודה זרה ו ע"ב
 

הקדמה

במשנה הראשונה במסכת למדנו על איסור משא ומתן עם גויים, שלושה ימים לפני יום אידם (חגם). היום נדון בסוג אחר של קשר עם גוי לפני יום אידם. 
 

הנושא

ההוא מינאה דשדר ליה דינרא קיסרנאה לרבי יהודה נשיאה ביום אידו. היה מין אחד (גוי) אשר שלח ''דינר קיסר'' (דינר שהקיסר טבע באותה תקופה) לרבי יהודה ''נשיאה'', ביום אידו של אותו המין. רבי יהודה זה היה נכדו של רבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה. רבי יהודה הנכד, אשר היה גם נשיא הסנהדרין התלבט קשות מה לעשות עם הדינר ששלח לו: 
אמר, היכי אעביד? אשקליה - אזיל ומודה, לא אשקליה - הויא ליה איבה!
אם אקבל את הדינר, הרי אני כמודה לעבודה זרה. ואם אסרב לקבל, עלולה להיות איבה וסכנה.
ישב שם באותו מעמד גם ריש לקיש, אמורא ארץ ישראל, אשר מיד הציע הצעה לרבי יהודה נשיאה: טול וזרוק אותו לבור בפניו
ריש לקיש הציע לרבי יהודה נשיאה לקחת את הדינר, ולזרוק אותו לבור באותו מעמד. כך הוא גם מכבדו, וגם לא מבזה אותו. 
השיב לו מיד רבי יהודה נשיאה: כל שכן דהויא ליה איבה. 
התנהגות מעין זו, של זריקת הדינר לבור בפני אותו גוי, בוודאי ובוודאי שעלולה ליצור איבה?
אלא הסביר ריש לקיש את כוונתו: כלאחר יד הוא דקאמינא – אני התכוונתי בעצה שנתתי לך, ''לזרוק בכאילו'', כך שייראה לאותו גוי כאילו הדינר נפל מן היד לתוך הבור, ולכן לא יחשוד הגוי ולא יגרום לאיבה. ואם הגוי יאבד את הדינר אין חשש שילך להודות על כך ביום אידו.
 

מהו המסר?

בדו שיח בין רבי יהודה נשיאה לבין ריש לקיש ניתן ללמוד מספר מסרים מעניינים:
1. ריש לקיש היה תלמידו של נשיא הסנהדרין באותו תקופה: רבי יהודה נשיאה. למרות זאת, לא בוש להציע את הצעתו המעשית, כיצד לנהוג במקרה שאותו מין שלח דינר לרבי יהודה ביום אידו של אותו המין. לא התבייש, לא חשש "מן המעמד'', אלא אמר את אשר על ליבו, באופן נחרץ וברור.
2. ריש לקיש הפעיל ''ראש גדול'' והציע הצעה מקורית אשר תפתור את הבעיה. מצד אחד לא להודות לעבודה זרה, ומצד שני למנוע איבה.
מצד אחד לקבל את הדינר, אך מצד שני ''לא לקבלו'' אלא לזרוק אותו מבלי שירגיש בכך אותו המין.
מסרים חשובים לחיים: לא להתבייש או לחשוש מ''אנשים חשובים ורמי מעלה'' – אם יש לנו אמירה, לומר אותה ללא בושה וחשש.
וכן, להיות יצירתיים ולמצוא פתרונות, גם אם נראים תמוהים ובלתי סבירים במבט ראשון.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]