לצורך עצמכם עשיתם
עבודה זרה דף ב ע"ב
"אומרים לפניו: רבש"ע, הרבה שווקים תקנינו, הרבה מרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם - לצורך עצמכם עשיתם, תקנתם שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמכם".
קשה, הרי לכאורה צודקת טענת הגוים. מה בכך שלצורך עצמם עשו, הרי סוף סוף הואילו במה שבנו עבור ישראל שיתעסקו בתורה! שהרי אמרו במסכת שבת דף לג ע"ב:
"יתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, ויתיב יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס. ... אמרו: יהודה שעילה - יתעלה, יוסי ששתק - יגלה לציפורי, שמעון שגינה - יהרג".
והכלל הוא: "רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה"! (מסכת עירובין דף מו ע"ב).
אלא שכלל נוסף יש: "רבי יהודה ורבי יוסי - הלכה כרבי יוסי" (עירובין שם). והטעם לכך: "מה ראה רבי לומר הלכה כרבי יוסי? ... לא ראית את רבי יוסי, אילמלי ראיתו נמוקו עמו" (מסכת גיטין דף סז ע"א). וזהו שעונה להם הקב"ה: את רבי יוסי לא החשבתם משום ששתק. אך למה שתק, למה נימוקו עמו ואינו מגלהו? אילו היה סובר כרבי יהודה לא היה חושש לגלותו, אלא ודאי שכרבי שמעון סובר הוא, והלכה כרבים. וגם רבי יהודה לא אמר אלא את שבחם שבעולם הזה. ואילו בדין שמים: הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב (שמואל א טז, ז).
