חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

שבועות מו-מט, עבודה זרה ב-ד

1. באיזה עניין נזכר:

א. "פחי נפש"?
ב. "אנגריא"?
ג. "גיגית"?
ד. "גחלי רתמים"?
ה. המספר 53.848?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. בעל החיים המתאפיין בחוסר מנוחה?
ב. העד, שנפסל לעדות ע"י עובדי כוכבים?
ג. "מצוה קלה"?
ד. שידע להשיב על שאלה בתנ"ך, דווקא בגלל חובתו להתמודד מול מינים?
 

3. מה המשותף ל:

א. נמרוד, לבן, אשת פוטיפרע, נבוכדנצר, דריוש, בלדד השוחי?
ב. תפילין, ציצית, מזוזה?
ג. ראמים, ביצי כנים?
 

4. השלם:

א. "כל ..... שישראל עושין בעולם הזה באות ו......... להם לעוה"ב".
ב. "מלמד, ש.... הקב"ה הר כ......... על ישראל ".
ג. "מי ש.... ...... שבת ..... ב....".
ד. " .... הקב"ה בא ב........... עם בריותיו".
ה. "כל העוסק בתורה ב...... הקב"ה ...... עליו חוט של .... ביום".
ו. "הכל בידי שמים חוץ מ...... ו......".
ז. ".......... מוראה של מלכות איש את ..... חיים ........".
 

5. שונות:

א. "...אסור לשאת ולתת עמהם להשאילן ולשאול מהן להלוותן וללוות מהן", (ע"ז, ב. במשנה).
1. מהו ההבדל בין "להשאיל" לבין "לשאול"?
2. מהו ההבדל בין "להשאיל" לבין "להלוות"?
ב. בפולקלור היהודי העממי מוכר הביטוי "א-גוישע קופּ"(דהיינו "ראש של גוי"=אדם לא חריף במיוחד) בהנגדה ל"ראש יהודי". היכן בענייננו מנסים חכמים לחדור לנבכי המוח הגויי?
ג. שאלת בקיאות בש"ס: על פי הנזכר בענייננו, בשעת הדין שיעשה הקב"ה ברומי הוא יפסוק כרבי שמעון בר יוחאי. למה הכוונה?
ד. היכן בענייננו מצוטטות מהתנ"ך שלוש מילים רצופות וזהות?
ה. לאורך ימים ושנים קיימים חילוקי דעות בעמנו ביחס לשאלה, האם יש להימנע ממפגש עם כופרים. התוכל להביא בענייננו הנמקה אחת דווקא לטובת התומכים בו?
ו. איזו תשובה אפשרית משיבה הגמרא לשאלה הקשה על אודות צדיקי עליון שנספו בשואה?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. לאחר שהקב"ה מעמיד את מלכות רומי על מקומה בדבר מטרתה האמתית במיזמי הבנייה שלה, "מיד יצאו בפחי נפש", ע"ז ב: 6 מעל להתרחבות.
ב. "תקנתם גשרים ליטול מהם מכס כרכים לעשות בהם אנגריא", ע"ז ב: 3 מתחת להתרחבות.
ג. "...אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית", ע"ז ב: 8 למטה.
ד. "כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין לו גחלי רתמים", ע"ז ג: 7 לפני ההתרחבות השנייה.
ה. "ת"ר אל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע וכמה רגע אחת מחמש ריבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמנה", ע"ז ד. 2 למטה.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "אילו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב...ואין להם מנוחה כדוב", ע"ז ב: 2 לפני ההתרחבות.
ב. הקב"ה בעצמו – הוא ולא אחר, וזאת בעקבות טענתם, שאין הוא כשר להעיד על עם ישראל בהיותו אביהם, ע"ז ג. מעל לשליש העליון.
ג. " מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה",ע"ז ג. 4 מתחת להתרחבות.
ד. רבי אבהו, שאותגר על ידי שאלות המינים, חייב היה להתעמק בכתובים,ע"ז ד. 2 מעל להתרחבות השנייה.

3. מה המשותף ל:
א. כולם יכולים להעיד על עם ישראל שקיים את התורה, ע"ז ג. 8 מעל להתרחבות.
ב. אלה הן המצוות, שהגרים הגרורים התחילו לקיים בימי דוד ושלמה אך ורק משום גדולתם של ישראל,ע"ז ג: ברבע העליון.
ג. גם את היצורים האלה הקב"ה זן, ע"ז ג: בהתרחבות.

4. השלם:
א. "כל מצות שישראל עושין בעולם הזה באות ומעידות להם לעוה"ב", ע"ז ב. 8 למטה.
ב. "מלמד, שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל ", ע"ז ב: 6 למטה.
ג. "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", ע"ז ג. 3 מתחת להתרחבות.
ד. "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו", ע"ז ג. בשורה התחתונה.
ה. " כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום", ע"ז ג: 5 מעל להתרחבות השנייה.
ו. "הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים", ע"ז ג: 3 למטה.
ז. "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו", ע"ז ד. 1 לפני ההתרחבות.

5. שונות:
א. 1. להשאיל – לתת לזולת לפרק זמן מסוים. לשאול – לקחת מהזולת לפרק זמן מסוים.
2. להשאיל – לתת לפרק זמן מסוים חפץ שהוא עצמו יוחזר. להלוות - לתת חפץ לפרק זמן מסוים שלא עצמו יוחזר אלא תמורתו(רש"י לדף ב. בשורה השנייה).
ב. המחלוקת במשנה ע"ז ב. בין חכמים לבין רבי יהודה בשאלה, אם מותר להיפרע מעובדי כוכבים לפני אידיהן, מושתתת על אומדן הדעת באשר לתחושתו של הגוי הפורע את חובו: האם - כחכמים – הוא שמח על כך ויודה לאלוהיו ביום אידו, מה שגורם לאסור, או שמא – כרבי יהודה - מיצר הוא, ואזיי החשש הזה אינו קיים, ולכן מותר.
ג. הכוונה למסופר(שבת ל"ג:)אודות תגובתם השונה של רבי יוסי ורבי שמעון לדברי הקילוסין של רבי יהודה אודות הרומאים: בעוד רבי יהודה משבח אותם על פועלם ההנדסי בתחום הבנייה, הרי רבי שמעון בר יוחאי קבע: "כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן וכו'". זאת בדיוק תהיה תגובתו של הקב"ה למלכות רומי, שתטען בבוא היום שעשו הכל "בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה", ע"ז ב: מעל אמצע העמוד.
ד. "עוה עוה עוה", ע"ז ד. באמצע העמוד.
ה. רבי אבהו - בניגוד לרב ספרא – ידע להשיב לשאלת המינים מתוך התנ"ך דווקא בגלל המגע איתם, שאילץ את חכמינו להתמודד, מה שאין כן באשר לחכמי בבל שלא אותגרו בתחום הזה, ע"ז ד. 2 לפני ההתרחבות השנייה.
ו. "וממקדשי תחלו ותני רב יוסף אל תקרי ממקדשי אלא ממקודשי אלו בני אדם שקיימו את התורה מאל"ף ועד תי"ו", ע"ז ד. 5 למטה..


המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]