אל יאוש / רפי זברגר

עבודה זרה ב ע"ב - ג ע"א
 

הקדמה

היום נתמקד בחלק מן הדוח שיח המתואר בדפים ב' ו-ג' על טענתם של אומות העולם לעתיד לבוא, בנוגע ל''תרומתם לעם ישראל''. 
 

הנושא

טענו הגויים את הטענה הבאה: ריבונו של עולם, האם נתת לנו את התורה ולא קיבלנוה? כלומר, הגויים ''מאשימים'' את הקדוש ברוך הוא, על כך שלא נתן להם את התורה ולכן לא קיימוה. טענה זו מופרכת ע''י הגמרא על פי הפסוק בפרשת האזינו בספר דברים: ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ ועל פי המדרש הידוע של רבי יוחנן: מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה. האומות לא רצו. לא רצו לקבל את התורה, כל אומה וסיבתה היא. 
נתאר עוד ניסיון, אחד מיני כמה, של האומות בטענתם כלפי הקדוש ברוך: 
אלא כך אומרים לפניו: רבש"ע, כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל: דכתיב (שמות י''ט, י''ז): וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה – מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם.
טענתם של האומות: ''זו לא חכמה'' שעם ישראל קיבל את התורה ומקיימה, שהרי למדנו במדרש של רב דימי, כי הקדוש ברוך הוא כפה על עם ישראל לקבל את התורה, ולכן הם קיבלוה. ממשיכים וטוענים אומות העולם: אם גם אותנו היו כופים, גם אנו היינו מקבלים ומקיימים את התורה. 
מחזיר להם הקדוש ברוך הוא תשובה ניצחת: הראשונות ישמיעונו, שנאמר (ישעיהו מ''ג, ט'): מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנו -ּ 
שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם? אומר הקדוש ברוך הוא: גם אתם קבלתם חובות בדמות שבע מצוות בני נוח, עוד לפני מתן תורה. 
והיכן קיימתם מצוות אלו? לכן, אם שבע מצוות לא הצלחתם לקיים, סביר להניח שתרי''ג מצוות לא תצליחו לקיים!
הגמרא מוכיחה את העובדה שאומות העולם לא קיימו את שבע מצוות בני נוח מאמרתו של רב יוסף:
נכתב בספר חבקוק (ג', ו'): עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם , שואל רב יוסף: מה ראה? ועונה: ראה שבע מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.
הנה אנו רואים שאומות העולם לא קיימו את שבע המצוות שהוטלו עליהם. 
שואלת הגמרא על דרשת רב יוסף: איתגורי איתגור, אם כן מצינו חוטא נשכר? כיצד יכול להיות שאומות העולם לא קיימו את שבע המצוות, וקיבלו שכר על כך שהתירו להם את החובה ופטרו אותם מלקיים את המצוות. יוצא מכאן כי החוטא יצא נשכר מחטאו?
''מעדן'' מר בריה דרבינא את דרשת רב יוסף, ומסביר אחרת את כוונת המשורר במילים "עמד והתירן להם": לומר שאף על פי שמקיימין אותן אין מקבלין עליהם שכרם. כלומר, החובה לקיים נשארת גם לאחר שלא קיימו את שבע המצוות, אך הם מפסיקים לקבל שכר על כך. 
שואלת הגמרא: הכיצד ייתכן שאומות העולם אינם מקבלים שכר על קיום שבע המצוות, והרי אמר רבי מאיר בברייתא: 
מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? תלמוד לומר (ויקרא, י''ח, ה'): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, אֲנִי ה' - כהנים לוים וישראלים לא נאמר, אלא הָאָדָם - הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול. מכך שהפסוק מזכיר את שם העצם הָאָדָם, ולא כהנים, או לווים או ישראלים, מכך מסיק רבי מאיר, כי כל אדם אשר עוסק בתורה, לא משנה מוצאו ולאומיותו, יכול להיחשב בדרגתו של כהן גדול. כלומר, כל אדם מקבל שכר על קיום מצוותיו, כולל אומות העולם. 
אלא, מוסיפה הגמרא ''עידון על עידון'' וקובעת: לומר לך שאין מקבלין עליהם שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה, דאמר ר' חנינא גדול המצווה ועושה יותר משאינו מצווה ועושה. אומות העולם מקבלים שכר, אבל שכר שונה משכרם של בני ישראל. אנו מצווים על ידי הקדוש ברוך הוא, ולכן שכרינו גדול יותר מאדם אשר אינו מצווה ולמרות זאת עושה. אומות העולם ירדו בדרגה, בעקבות כך שלא שמרו את שבע המצוות, וירדו לדרגה של מקבלי שכר כאנשים שאינם מצווים, ולמרות זאת עושים. 
 

מהו המסר?

למדנו היום, כי גם אדם מאומות העולם, המקיים מצוות, מקבל שכר ויכול להגיע לדרגה של ''כהן גדול''. המסר מדברים אלו מעניין וחשוב מאוד.
כל אחד, אבל ממש כל אחד, אם הוא יתאמץ, יעבוד ויעמול, בכל תחום שלא יהיה, בסופו של דבר יגיע למשהו. יתרומם, ויתעלה ויכבוש פסגות.
פשוט צריך לרצות, ו... לעבוד. הפירות לא נופלים מן העצים, יש להשקיע בגידולם, לעדור, להשקות, לסקל ועוד, ורק אחר כך ניתן לראות פירות ולקטוף אותם. מסר ברור של ''אל יאוש''. מכל מצב, ובכל מצב ניתן להתקדם ולעלות מעלה, עד לדרגתו של כהן גדול!


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]