הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

היינו דתנן

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה ד ע"א

דבר אחר: מה דגים שבים - כל הגדול מחבירו בולע את חבירו, אף בני אדם - אלמלא מוראה של מלכות, כל הגדול מחבירו בולע את חבירו.
והיינו דתנן, רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו.

1.
הגמרא מסבירה [או את דברי הגמרא עצמה או את דברי רב יהודה בשם שמואל לעיל] מדוע האדם משול לדגים, שבני אדם נוהגים באופן שהגדול מחברו בולע את חברו.

2.
הגמרא מביאה משנה בה אומר רבי חנינא אותם דברים ש"איש את רעהו חיים בלעו" ולכן יש צורך להתפלל בשלומה של מלכות.

3.
הפתיחה לציטוט דברי המשנה הוא במילים "והיינו דתנן". מדוע הגמרא לא השתמשה בביטוי השגרתי של "כדתנן"?

4.
הביטוי "היינו דתנן" - 10 מופעים בש"ס. ב 9 מופעים מדובר בעניני "אגדה" ולא בענייני הלכה.
במופע העוסק בהלכה – מסכת עבודה זרה דף לה עמוד ב – מדובר, שהגמרא מביאה הוכחה מדברי רבי יהושע במשנה להסבר דברי רבי יהושע עצמו באותה סוגיה. במקרה כזה מתאים מאד הביטוי "היינו דתנן", כלומר יש זהות בין שני דברי התנא רבי יהושע.

5.
פעמים רבות בש"ס מופיע הביטוי "תניא נמי הכי" כהוכחה מברייתא לדברי אמורא מסויים.

6.
אך אין בש"ס ביטוי דומה - "תנן נמי הכי" - כהוכחה ממשנה לדברי אמורא.
ההסבר הוא כנראה, שהמשניות היו ידועות ולכן לא צריך להביא ראיה מפורשת ממשנה, מכיון שקרוב לודאי, שהאמורא אמר את דבריו על סמך אותה משנה. אבל ברייתות לא היו ידועות כל כך, ולכן כנראה, שהאמורא אמר את דבריו מעצמו או מרבותיו אבל הוא עצמו לא הכיר את אותה ברייתא ולכן הגמרא היא זו שמסייעת לו על ידי "תניא נמי הכי".