סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כמר בר רב אשי?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות מא ע"א

 

מאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן?
איכא בינייהו: מיפך שבועה, בדאורייתא לא מפכינן שבועה, בדרבנן מפכינן.
ולמר בר רב אשי דאמר: בדאורייתא נמי מפכינן שבועה,
מאי איכא בין דאורייתא לדרבנן?
איכא בינייהו: מיחת לנכסיה, בדאורייתא נחתינן לנכסיה, בדרבנן לא נחתינן לנכסיה.

1.
מר בר רב אשי סובר שגם בשבועה דאורייתא "מהפכין שבועה" – כלומר, יכול הנתבע להפוף את השבועה על התובע שיישבע ויטול.

2.
לגבי ההלכה במחלוקת זו בסוגיה:
רמב"ם הלכות טוען ונטען פרק א הלכה ו:

כל המחוייב שבועת היסת אם רצה להפוך השבועה על התובע הרי התובע נשבע היסת ונוטל מחבירו, ואין לך מי שנשבע היסת ונוטל מחבירו ע אלא זה שנהפכה עליו שבועת היסת, ואין לך שבועה שתהפך אלא שבועת היסת בלבד,
אבל שבועה של תורה או של דבריהם שהיא כעין של תורה אין הופכין שבועתן.

הוא פוסק שלא כמר בר רב אשי.

3.
סדר תנאים ואמוראים חלק ב:

לח. רב אשי ורב כהנא הלכה כרב כהנא, רב אשי ורבינא הלכה כרב אשיי*,
והלכתא כמר בר רב אשי בכולא תלמודא בר ממיפך שבועה ומכתב אודיתאיא דאמר מר בר רב אשי בדאורייתא נמי מהפכינן אשבועתא ומכתב אודיתא כי ההוא דאכמין סהדי בכילתא.

כלומר, בכל מקום הלכה כמר בר רב אשי חוץ מאשר בסוגייתנו [כאחד החריגים]. יוצא אפוא שבאופן עקרוני ההלכה תמיד כמר בר רב אשי וכנראה בגלל שהוא המאוחר מכולם, וכלל הוא "הלכה כבתראי", אלא שבסוגייתנו אין הלכה כמותו כנראה מפני שכך מוכח מהמשך הסוגיה, וה"סתמא דגמרא" שחולקת על מר בר רב אשי היא הקובעת למרות שהוא ה"בתראי".

והוא פוסק כבסעיף 2.

4.
תוספות מסכת שבועות דף מא עמוד א:

ולמר בר רב אשי דאמר בדאוריי' נמי מפכינן - ריב"ן פי' בשם הקונטרס דהלכתא כותיה דקיימא לן כמר בר רב אשי במיפך שבועה
וכן בתשובת רבינו גרשון מאור הגולה
וכן רב האי גאון
והביא ראיה דהלכתא כותיה מדקאמר לקמיה האי מאן דמפיק שטרא על חבריה אי אמר ליה היאך אשתבע לי דלא פרעתיך אמרינן ליה זיל אשתבע ליה ומה התם דאית ליה עליה ממון גמור מדאורייתא יכול להפך עליו שבועה היכא דלית ליה אלא שבועה דאורייתא לכ"ש דמצי א"ל אשתבע לי את

תוס' אומר, שמוכח מהמשך הסוגיה דווקא כמר בר רב אשי ולכן הלכה כמותו.
לפי תוס' יוצא אפוא שהלכה כמותו לא בגלל "הלכה כבתראי".
ולא כבסעיפים 2+3

4.1
והוא ממשיך לדון בדבריו:

ולפי דבריו מאן דפליג אמר בר רב אשי כ"ש דפליג אדלקמיה
מיהו הגאונים נחלקו בההיא דלקמיה אי אמר ליה אשתבע לי דלא פרעתיך אם יכול אידך לחזור ולומר אשתבע לי את ותפטר ואם יכול אין ראיה לרב האי משם
ועוד דלא דמי דבההיא דלקמיה ודאי תקנו רבנן משום דשכיחא דמתרמי זימנין טובא דבתר דפרעיה אשתהי שטרא בידיה כדאמרינן בפ"ק דב"מ דף טז:) אשתמוטי דקא משתמיט דאמר ליה למחר יהבינא לך השתא ליתיה גבאי אי נמי אפשיטי דספרא זייר ליה אבל לגבי שבועה דאורייתא למה להם לתקן שיכול להופכה
והשתא ההיא דלקמיה אתיא אפי' כמאן דפליג אמר בר רב אשי

4.2
רבנו יצחק פוסק כלעיל בסעיף 3:
ודן בדבריו:

ורבינו יצחק מצא בתשובות קדמוניות דלא מפכינא שבועה דאורייתא וכן בה"ג ובסדר תנאים ואמוראים דהלכתא כמר בר רב אשי בכוליה הש"ס בר ממיפך שבועה ואודיתא
אך מה שכתב בסדר תנאים ואמוראים דמיפך שבועה כגון שהיה המחויב שבועה חשוד וקאמר מר בר רב אשי דמפכינן אכנגדו אין נראה דבחשוד לא איירי אלא בסמוך דאמר איכא בינייהו שכנגדו חשוד אלא כפירוש הקונטרס דאמר נתבע לתובע השבע וטול

4.2.1
גם ר"ח פסק כבסעיף 4.1+4.2.

ור"ח נמי פסיק דהלכתא כותיה בכל הש"ס בר ממיפך שבועה וחיורי וסימנך הפך לבן וחיורי בפ' בהמה המקשה (חולין דף עו: ושם) גבי צומת הגידין דקאמר זייגי אף על גב דלא חיורי [ועמ"ש בס"ד על הגליון סנהדרין דף כט: בתוספות ד"ה מר בר"א].

5.
ראה גם:
של"ה - כללי התלמוד (כ) כלל הלכה אות תסח:

תסח. הלכתא כמר בר רב אשי בכולא תלמודא, בר ממיפך שבועה פרק שבועות הדיינים (שבועות דף מא א), וחיוורי בפרק בהמה המקשה (חולין דף עו ב), בענין צומת הגידין, וסימניך 'הפך לבן' (ויקרא יג, ג), כך פסק רבינו חננאל ז"ל (כתובות דף פד ב בתוס' בשמו), וכן כתב הרי"ף (חולין שם), והרא"ש הביאו בפסקיו בפרק בהמה המקשה (חולין פ"ד סימן ז').

כבסעיף 3.

6.
ראה מה שכתבנו על מסכת יומא דף פג
תוספות מסכת יומא דף פג עמוד א:

מר בר רב אשי אמר כל היכא דאמר צריך אני - פלוגתא דרבוותא הוא אי הלכתא כמר בר רב אשי אי לא
בסדר תנאים ואמוראים כתב הלכתא כמר בר רב אשי בכולי הש"ס לבר ממיפך שבועה ואודיתא
מיפך שבועה בפרק שבועת הדיינין (שבועות דף מא.) ואודיתא בסוף פרק זה בורר (סנהדרין דף כט:)
ור"ח כתב דהלכתא כוותיה בכוליה הש"ס בר ממיפך שבועה וחיוורי חוורי גבי צומת הגידין שילהי פרק בהמה המקשה (חולין דף עו:) וסימניך הפך לבן
ורב האי ורבינו גרשום זצ"ל פסקו הלכתא כוותיה (בר) במיפך שבועה ואודיתא ובכולי הש"ס לא.

תוס' מציין 3 שיטות:
1. תמיד פוסקים כ"מר בר רב אשי" מלבד בשתי הלכות.
2. תמיד פוסקים כ"מר בר רב אשי" מלבד שתי הלכות [לגבי אחת מהן יש מחלוקת].
3. תמיד אין פוסקים כ"מר בר רב אשי" מלבד שתי הלכות [כמו בסעיף 1] שכן פוסקים כמותו.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר