הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תנן" ו"תני"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות לח ע"א

 

אמר רב יהודה אמר שמואל: כללו של רבי מאיר פרטו של רבי יהודה, כללו של רבי יהודה פרטו של רבי מאיר;
ור' יוחנן אמר: הכל מודים בולא לך שהוא פרט, לא נחלקו אלא בלא לך, שרבי מאיר אומר: פרט, ורבי יהודה אומר: כלל, ואיזהו כללו של ר' מאיר? שבועה שאין לכם בידי.
במאי קמיפלגי?
שמואל דייק מברייתא,
ור' יוחנן דייק ממתניתין.
שמואל דייק מברייתא, מדקאמר רבי יהודה: ולא לך פרטא הוי, מכלל דשמעיה לר' מאיר דאמר: כללא הוי, ואמר ליה ר' יהודה: פרטא הוי; ור' יוחנן אמר: תרוייהו לר' מאיר פרטא הוי, ואמר ליה רבי יהודה: בולא לך מודינא לך, בלא לך פליגנא עלך. ושמואל? עד דאודי ליה אודויי, לפלוג עליה איפלוגי. ורבי יוחנן דייק ממתניתין, מדקאמר ר' מאיר: שבועה שאין לכם בידי כללא הוי, מכלל דולא לך פרטא הוי, דאי סלקא דעתך ולא לך כללא הוה, אדמשמע לן שבועה שאין לכם בידי, נשמעינן שבועה לא לך ולא לך ולא לך, כל שכן שבועה שאין לכם בידי. ושמואל אמר: כל האומר ולא לך, כאומר שבועה שאין לכם בידי דמי.
תנן: לא לך ולא לך ולא לך! תני: לא לך.
ת"ש: תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה! תני: תשומת יד גזל אבידה.
ת"ש: תן לי חטין ושעורין וכוסמין! תני: שעורין כוסמין.
והאי תנא כל הכי שביש תני ואזיל?
אלא, הא מני? רבי היא, דאמר: לא שנא כזית כזית, ולא שנא כזית וכזית - פרטא הוי.
תא שמע מדידיה, ר' מאיר אומר: אפילו חטה ושעורה וכוסמת - חייב על כל אחת ואחת! תני: חטה שעורה כוסמת. מאי אפילו? אמר רב אחא בריה דרב איקא: אפילו חטה בכלל חטין, ושעורה בכלל שעורין, וכוסמת בכלל כוסמין.

1.
שמואל סובר שלדעת רבי מאיר כל האומר "ולא לך" הרי הוא כאומר "שבועה שאין לכם בידי" ולכן רבי מאיר לא צריך להשמיע במפורש שהאומר "ולא לך" זהו כלל, כיון שדין זה כלול במה שנאמר לפני כן "שבועה שאין לכם בידי זהו כלל"

2.
הגמרא מקשה על שמואל כמה קושיות ממשנתנו.

3.
היא פותחת בביטוי "תנן" – פתיחה לקושיה ממשנתנו.

3.1
"תנן" בלבד ללא קידומת וללא סיומת וללא המילה הצמודה "התם" או "הכא" – תמיד הכוונה לקושיה מהמשנה האחרונה שעסקנו בה.

3.2
הליכות עולם שער שני פרק א

טז. כל תנן התם ממסכתא אחרת ויש תנן התם מהפרק עצמו, פ"ק דפסחים תנן התם אוכלים כל ארבע ותולין כל חמש וכו' וכתב שם רש"י ואע"ג, דבפרקין היא, ויש נוסחאות דלא גרסי [תנן] התם אלא תנן גרידא:

כלומר, ה"הליכות עולם" סובר שאם מקשים ממשנה בפרק הנוכחי הניסוח צריך להיות "תנן" ולא "תנן התם". והוא מסכים עם שינוי הגירסא באותה גמרא שנאמר בה "תנן התם" למרות שמדובר במשנה מאותו הפרק.

3.2.1
אולם מדברי רש"י משמע שכעיקרון גם מסכים לעיקרון של ה"הליכות עולם", אלא שבאותה גמרא הוא כנראה טוען שזה חריג. ואולי יש הבדל בין משנה מאותו הפרק לבין אם מדובר במשנה האחרונה שלפני הסוגייה המדוברת.

3.3
כמשתמע מדברי השל"ה:

של"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות

'תנן' בלא ה"א ובלא אל"ף, קושיא. וזה כשמקשה ממשנה שאנו עומדים בה, ותמצא זה בהרבה מקומות אין מספר.

4.
לאחר מכן הגמרא מביאה כמה פעמים קושיות ממשנתנו על שמואל ובכולם היא פותחת בביטוי "תא שמע". ומדוע לא בחרה גם בפעמים אלה בביטוי "תנן" שהרי כל הקושיות הן ממשנתנו?

4.1
יתכן לומר [השל"ה] שאחרי ה"תנן" הראשון הגמרא מביאה "תא שמע" כדי לומר לנו שממשיכים להקשות על שמואל, אם לא היה קשה הקושיה הקודמת הרי יש קושיה אחרת.

5.
כל התרוצים על שמואל הם על ידי תיקון גירסה "תני...", והגמרא שואלת כיתד יתכן שכל כך הרבה תיקוני גרסה יש במשנה: "והאי תנא כל הכי שביש תני ואזיל?" [ - מופע יחידאי בש"ס], ולכן הגמרא חוזרת בה ומיישבת את המשנה על פי שיטת רבי יהודה הנשיא [ולא לפי שיטת רבי מאיר שהוא כנראה התנא של ה"סתם משנה"].

6.
יוצא אפוא, שהגמרא לא מקבלת את תיקון הגירסא של "תני...".

6.1
אם נאמר שהביטוי "תני..." משמעותו פרשנות שונה, הרי שקשה לומר מה הפריע לגמרא ש-3 פעמים העניין חוזר על עצמו.

6.2
אלא, מוכח מסוגייתנו, שהביטוי "תני..." מהווה באמת שינוי גירסה. ולכן לא נראה לגמרא שהתנא במשנה הביא גירסא משובשת 3 פעמים.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)