סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי יוסי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות לה ע"ב

 

ת"ר: כתב אלף למד מאלהים, יה מיי' - ה"ז אינו נמחק, שין דלת משדי, אלף דלת מאדני, צדי בית מצבאות - ה"ז נמחק;
רבי יוסי אומר: צבאות כולו נמחק,
שלא נקרא צבאות אלא על שם ישראל,
שנאמר: +שמות ז'+ והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל מארץ מצרים.
אמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי.

1.
הברייתא מביאה דין של תנא קמא ואת דעת רבי יוסי שחולק.

2.
הכלל המקובל בספרי הכללים הוא, שהלכה כרבי יוסי מחברו ולא מחבריו. כלומר, בסוגייתנו - שתנא קמא נחשב כרבים [מפני שדעתו נכתבה ללא שם מפורש] - הרי שההלכה צריכה להיות שלא כרבי יוסי ואולי זוהי קביעתו של שמואל.

3.
על כל הנ"ל יש דיון רחב בראשונים ובאחרונים.

4.
תוספות מסכת שבועות דף לה עמוד א:

ה"ג - אין הלכה כרבי יוסי ואיצטריך דלא תימא נימוקו עמו וכן [גרס] ר"ח.

משמע קצת מתוס' שהוא סובר שבדרך כלל הלכה כרבי יוסי גם כנגד "סתם" ברייתא - כדעת התנא קמא - ולכן בא שמואל לפסוק שלא כרבי יוסי למרות נימוקו עימו.

4.1
לא ברור האם כוונת תוס' שתמיד נימוקו עימו של רבי יוסי, או שכאן בסוגייתנו יש הסבר מיוחד מדוע נימוקו עימו, ובכל זאת שמואל פסק שלא כמותו.

5.
רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ו הלכה ד:

כתב אל"ף למ"ד מאלהים ג יו"ד ה"א מיהוה אינו נמחק, ואצ"ל יה שהוא שם בפני עצמו, מפני שזה השם מקצת שם המפורש הוא,
אבל הכותב שי"ן דל"ת משדי צד"י בי"ת מצבאות הרי זה נמחק. +/השגת הראב"ד/ כתב אל"ף למ"ד מאלהים. א"א זה אינו כלום שלא אמרו אלא באל"ף למ"ד מאלהים ויה מיהוה אבל ש' וד' משדי וצ"ב מצבאות הרי אלו נמחקים.+

5.1
כסף משנה הלכות יסודי התורה פרק ו הלכה ד:

[ד] כתב אל"ף למ"ד מאלהי"ם וכו'. ברייתא שם כתב א"ל מאלהי"ם י"ה מיהו"ה אינו נמחק ש"ד משד"י צ"ב מצבאות הרי זה נמחק ופסק שם שמואל הלכה כן:

הרמב"ם פוסק כשמואל. משמע שהגירסא בדברי שמואל היא כמובא בתוס' - "אין הלכה כרבי יוסי".

6.
חידושי הרשב"א מסכת שבועות דף לה עמוד ב:

אמר שמואל הלכה כר' יוסי. כך גירסת כל הספרים שלפנינו,

הרשב"א גורס בדברי שמואל: "הלכה כרבי יוסי".

6.1

אבל ר"ח ז"ל וכן בהלכות הרב אלפסי ז"ל גרס אין הלכה כר' יוסי,

והוא מביא את הגירסא שמובאת גם בתוס' לעיל בסעיף 4.

6.2
המשך דבריו:

ואני תמיה לפי גירסתם למה להו למימר אין הלכה כר' יוסי פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים

הוא שואל, לכאורה ברור שהלכה כרבים נגד יחיד - כתנא קמא נגד רבי יוסי.

6.2.1

והו"ל לאקשויי בגמ' כן פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים
שכן דרך התלמוד בכל מקום

ואם אמנם שמואל פסק שלא כרבי יוסי הגמרא היתה צריכה להקשות: "פשיטא, יחיד ורבים הלכה כרבים".

6.2.2
"פשיטא, יחיד ורבים הלכה כרבים" - 9 מופעים בש"ס.
לגבי רבי יוסי - מופע יחידאי בש"ס:
מסכת בכורות דף לז עמוד א: "אמר רב חננאל אמר רב: אין הלכה כרבי יוסי. פשיטא! יחיד ורבים הלכה כרבים! מהו דתימא: נמוקו עמו, קמ"ל.
וקצת קשה על האמור בדבריו בסוף סעיף 6.2.1 - "שכן דרך התלמוד בכל מקום".

6.3
ברור שההנחה של הרשב"א היא ש"תנא קמא"=רבים.

6.4

ולתרץ דאיצטריך משום דמסתבר טעמיה כלומר דאותו יחיד החולק כמו שאמרו בנדה פרק המפלת וביבמות ובשאר מקומות בתלמוד,

משמע כמובא בתוס' לעיל בסעיף 4+4.1

6.5

ואפי' אם תימצי לומר דהכא נמי משום דאמרי' ר' יוסי נימוקו עמו אכתי לא ניחא
דמ"מ ה"ל לאקשויי פשיטא ולתרץ משום דר' יוסי נימוקו עמו,

הא מקשה על דבריו בסעיף 6.4, שהגמרא היתה צריכה לומר זאת במפורש.

6.6
ומקשה עוד:

ועוד דלא אמרו נימוקו עמו במקום רבים.

הכלל שהלכה כרבי יוסי כי נימוקו עימו אמור רק ביחס למחלוקתו על יחיד ולא על רבים. מודגש מדבריו ש"תנא קמא"=רבים [גם בברייתא].

7.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רל:
הוא מביא מחלוקת ראשונים אם הלכה כרבי יוסי מחברו - נגד יחיד, או הלכה כמותו גם "מחבריו" - נגד רבים:

הלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו, כ"כ בה"ג בהלכות קצובות דבני מערבא שהביא שם בדף ק"ך א' וז"ל ר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי וכו' כל אלה הלכה כר' יוסי במד"א בזמן שנחלק עליו אחד אבל אי נחלקו עליו חכמים הלכה כחכמים וכו' ....
ואינך דפסקו כר"י הרי כתבו בהדיא דע"כ לא פסקו כמותו אלא משום דתניא כוותיה אף דבעלמא אית להו דאין הלכה כרבי יוסי אלא מחבירו ....

7.1
יש מי שאומר ששיטת הרמב"ם היא שהלכה כרבי יוסי אף נגד חבריו:

ברם חזי הוית בסמ"ג שם בדף קנ"ד ע"ד שכתב בפשיטות דדעת הרמב"ם הוא דהלכה כר"י מחביריו ושכך היתה גירסתו בפרק מי שהוציאוהו ...

7.2
והוא מקשה:
מביא מקורות רבים, שהרמב"ם פסק כתנא קמא - כרבים - נגד רבי יוסי:

ואני בער לא אדע על מה אדניהם הטבעו דהא איפכא איכא לאוכוחי מכמה וכמה פסקי הרמב"ם ז"ל דבכולהו פסק כת"ק דר' יוסי כמו שתמצא לה"ה ברפ"ט מהלכות שבת ושם בפכ"ג הלכה ך' ופכ"ה הלכה י"ג ובפ"א מהלכות מ"א הלכה ח'
וכ"כ מרן בכ"מ בפ"ו מהלכות ברכות הלכה י"ג ובפכ"ה מהלכות ערכין הלכה א' כתב וידוע דהלכה כת"ק
וכן בפ"ג מהלכות כלאים הלכה ז'
וע"ע בפ"ב מהלכות מתנות עניים הלכה ו'
ושם סוף פרק חמישי לדעת הראב"ד ג"כ
ובפ"ה מהלכות תרומות הלכה כ"א
ובפ"ה מהלכות שמיטה הלכה י' כתב ופסק רבינו כרבנן משום דרבים נינהו
וכן בפ"ב מהלכות שאר אבות הטומאות הלכה י"ג כתב וכר"י מחבירו וכ"כ עוד בכמה דוכתי אחריני נלאיתי לכותבם

בכל מקרה משמע מדבריו בבירור גם ש"תנא קמא"="רבים".

7.2.1

נמצא לפי זה דיפה כתב הרב יד אהרן בא"ח סי' תקע"ב שבכל ספר היד הרמב"ם פוסק דלא כר"י היכא דפליג עם סתם מתני' ע"ש ...

לפי כל האמור בסעיף 7.2 ברור שאין הלכה כרבי יוסי נגד "סתם משנה" [מדבריו משמע ש"תנא קמא"="סתם משנה"].

7.3
ומסקנתו הכוללת היא:

אמור מעתה דיפה דן יפה הורה גבר חכם בעוז הר"ב הליכות עולם במאי דכייל לן בריש שער החמישי ואמר כללא דמילתא הלכה כר"י מחבירו ולא מחביריו דיסודתו בהררי קדש המה העמודים והמכונות אשר כל בית ישראל נשענים עליהם ומה גם דמרן מהריק"א הסכים על ידו שם ופתח באלה הדברים ומ"ש כר' יוסי מחבירו אע"ג דפרק הנזכר אמרו הלכה כר' יוסי מחביריו ר' יוחנן פליג כמ"ש שם התוס' ע"כ כלומר ודעת ה"ע לפסוק כר' יוחנן ...

כלומר, "כללא דמילתא הלכה כר"י מחבירו ולא מחביריו".

8.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רלא
המשך דבריו של ה"יד מלאכי":

הלכה כר' יוסי מחבירו, דע דלמאן דס"ל הלכה כר' יוסי אפילו מחביריו אין חילוק בין כשהחולקים עליו מפורשים בשמותם לכשאינם מפורשין וסתם ר' כוותייהו דבכולהו גווני לדידהו הלכה כר"י משום דנימוקו עמו

לפי דעת הסוברים שהלכה כרבי יוסי גם מחבריו - נגד רבים [ולא כמסקנתו בסוף סעיף 7.3] - הרי שהלכה כמותו גם נגד "סתם משנה" [כנראה שהוא מתכוון גם ל"תנא קמא"] וגם נגד קבוצת חכמים שמוזכרים בשמם.

9.
והוא מוכיח את דבריו מסוגייתנו:

וכמו שנראה בהדיא בפרק שבועת העדות - שבועות דף ל"ה ב' - דעל מה דפליג ר"י אסתם ברייתא הוצרך שמואל לאשמועינן דאין הלכה כר"י בהא אע"ג דנימוקו עמו ע"ש בתוס'
אלמא דאף נגד הסתם הלכה כוותיה למאן דאית ליה דהלכה כוותיה אפילו מחביריו וכ"ש למאן דגריס שם בשבועות הלכה כר"י ע"ש ...

כלומר, הוא מוכיח מסוגייתנו שהכלל של "הלכה כרבי יוסי מחבריו"- לפי השיטה שסוברת כך - הכוונה היא גם כאשר הוא חולק על רבים שאינם מפורשים בשמם, כמו בסוגייתנו שהם "תנא קמא" בברייתא.
ולכן שמואל היה צריך להכריע באופן נקודתי בסוגייתנו, שאין הלכה כרבי יוסי - וכדברי תוס' לעיל
בסעיף 4.

10.
וראה גם ב"מתיבתא", "ילקוט באורים", עמוד צא



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר