סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

שבועות כה-לא

 

1. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. שגילה יצירתיות בעקבות דילמה שעמד בפניה?
ב. מה היה תוכן היצירתיות הנ"ל?
ג. שבמעמד מכובד בעט - לא בכדור, אלא בבן אדם?!
ד. שאסור לו לשמור על "זכות השתיקה"?
 

2. שונות:

א. "כל ישיבה שאין עמה סמיכה עמידה נוחה הימנה"(כתובות קי"א.):היכן בענייננו נזקק הכתוב ליחס שבין עמידה לישיבה?
ב. זכות: מה לה ולהלכה מסוימת בענייננו?
ג. האם גם בתקופת הגמרא הייתה מקובלת המוסכמה של עמידה בתור? היש בה חריגים?
ד. האם יש לעמוד מפני אשתו של תלמיד חכם גדול?
ה. "צורבא מרבנן" מחד גיסא, ועם הארץ, מאידך גיסא - האם היחס אליהם בסדרי הדין שווה?
ו. היכן בענייננו ישנה הבחנה בין מצוות שבין אדם למקום לבין מצוות שבין אדם לחברו?
ז. באילו נסיבות אין על עד להצטרף לעד נוסף, גם אם עדותו של האחרון אמת?
ח. סמרטו"ט בענייננו מנלן?(בהערת סוגריים ייאמר, שיש לשים לב לגרשיים).
ט. על אילו שני בעלי דין ניתן לומר בפרפרזה "חלוץ הנעל חלוץ הנעל"?
י. ייתכן, שהציווי "מדבר שקר תרחק" שובר שיא במספר הדרשות ההלכתיות שנלמדו ממנו. התוכל לשער כמה הן?
 

תשובות

1. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. רב נחמן התלבט בין קימה בפני אלמנתו של רב הונא, שבאה לדין תורה בפניו, עובדה העלולה לגרום לצד השני תחושת נחיתות, לבין "שב(תרתי משמע!) ואל תעשה", שאכן לוקחת בחשבון את תחושתו של בר- הפלוגתא שלה, אבל מונעת את הכבוד הראוי לאלמנת רב הונא, ל: 11 מלמעלה.
ב. רב נחמן הורה לשמשו להפריח באוויר אווז, מה שיגרום לו לקום, כביכול בבהלה, כך שכל צד יפרש את צעדו באופן שלא יפגע בו – האלמנה תחשוב שהוא קם מפניה, בעוד שבר הפלוגתא שלה יחשוב, שבגלל בהלתו עשה כן, ולא יפרש צעד זה כזלזול בו, ל: 11 למעלה.
ג. שליח בית הדין, שבראותו את עם הארץ יושב בשעת הדין(בהוראתו של הדיין רב פפא), "בטש ביה", דהיינו בעט בו והקימו על רגליו, ל: באמצע.
ד. "מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחוב לעשיר מנין שלא ישתוק תלמוד לומר מדבר שקר תרחק", ל"א. 4 למעלה.

2. שונות:
א. "...איזהו אסור(=בבית הדין) שלא יהא אחד עומד ואחד יושב וכו'", ל. 7 לפני ההתרחבות.
ב. "הוי דן את חבירך לכף זכות", ל. 2 לפני ההתרחבות.
ג. עקרונית בוודאי שכן, להוציא חריג של הקדמתו בתור של בעל דין תלמיד חכם, ל. בשורה האחרונה.
ד. היות ש"אשת חבר הרי היא כחבר"(ל: בסוף הרבע העליון) אכן יש לעמוד מפניה.
ה. כמעט שווה, אך לא לחלוטין: בעוד את ה"צורבא מרבנן" מושיבים, הרי לעם הארץ אומרים לשבת, ואם נשאר לעמוד אין מושיבים אותו, ל: מעל האמצע.
ו. כאשר "צורבא מרבנן" יודע עדות לחברו, חובתו להתייצב בפני בית דין נחות ממנו בחכמה ולהעיד מותנית בכך, שאם בין אדם לחברו קא עסקינן אזיי פטור, אך אם בין אדם למקום, חייב, שכן "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' וכו'", ל: 6 מעל להתרחבות.
ז. "...וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן מנין שלא יצטרף עמו תלמוד לומר מדבר שקר תרחק", ל: 3 למטה.
ח. המילה "סמרטו"ט" מופיעה בסוגריים(ל"א. 3 למעלה) כסימן לאחת מהנסיבות הרבות, שהמשותף להן הוא הדרשה של "מדבר שקר תרחק". המילה הזאת מכוונת לפתיחה של "מנין לשנים שבאו לדין אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה שאומרין לו לבוש כמותו או הלבישהו כמותך ת"ל מדבר שקר תרחק", ל"א. מתחת לאמצע.
ט. על אותם בעלי דין, שבהגיעם לדין בפני רבא בר רב הונא אמר להם "שלופו פוזמוקייכו וחותו לדינא", דהיינו חלצו את נעליכם(כדי שהופעתם החיצונית תהיה זהה) ורדו לדין, ל"א. מעל לשליש התחתון.
י. שלוש עשרה(!), מדף ל: 6 למטה עד דף ל"א. 13 מלמטה.


המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל aryefell2@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר