סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

שבועות לה ע"ב

 

נאמר בבבלי בשבועות לה ב:
"דאמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה.."

מקור דבריו הוא בבבלי בשבת קכז א:
"אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, דכתיב ויאמר (ה') +מסורת הש"ס: [אדני]+ אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר..."
חשיבות ההכנסת אורחים היא מפני שהיא חלק מגמילות חסדים. כמבואר ברמב"ם בסוף אבלות.

בבבלי בברכות סד א מובא:
"ואמר רבי אבין הלוי: כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה, שנאמר ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים. וכי לפני אלהים אכלו? והלא לפני משה אכלו! אלא לומר לך: כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה - כאילו נהנה מזיו שכינה".

המאירי בברכות שם מקשר בין הסוג' פה לבין הגמ' בשבת ואומר שיש מצוה גדולה להכניס אורחים ויש מעלה גדולה יותר בהכנסת אורח ת"ח.

הכוונה של הגמ' שהתלמיד חכם שרוי, הכוונה שהוא אוכל ולא על תקן עציץ.

ע"פ המאירי הגמ' בברכות מתעסקת כאמור בהכנסת אורחים.

בניגוד לבבלי בברכות הירושלמי בעירובין ה א דורש:
"תני רבי ישמעאל [שמות יח יב] ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים וכי לפני האלהים אכלו אלא מיכן שהמקבל פני חבירו כילו מקבל פני שכינה".

הירושלמי מחדש לנו שאדם המקבל את חברו כאילו מקבל פני שכינה.
ע"פ הירושלמי עצם המפגש הוא יוצר את השראת השכינה ולא רק גמילות חסדים.

ע"פ הירושלמי בעירובין נבין את הירושלמי ראש השנה ב א:
"א"ר נהוראי כאן שנייה מעשה שירדתי להעיד על עד אחד באושא ולא היו צריכין לי אלא עילה בקשתי להקביל פני חביריי".
הירושלמי מחדש שר"מ הולך בשבת לאושא למרות שלא צריך את עדותו וזאת בשביל להקביל את חבריו.
הסיבה היא כפי שבארנו מכיוון שע"פ הירושלמי עצם המפגש עם החבר יוצר "השראת שכינה"

הבבלי בראש השנה כב ב לא מוכן לקבל סיפור זה ומספר סיפור אחר:
"והתניא: מעשה ברבי נהוראי שהלך אצל העד להעיד עליו בשבת באושא! - אמרי: רבי נהוראי סהדא אחרינא הוה בהדיה, והא דלא חשיב ליה - משום כבודו של רבי נהוראי. רב אשי אמר: רבי נהוראי, סהדא אחרינא הוה באושא, ואזל רבי נהוראי לאצטרופי בהדיה".

ע"פ הבבלי ר"מ מחלל את השבת מפני שיש צורך בעדותו. ולכן הבבלי מעמיד העמדות שונות מדוע היה צורך בעדותו, הרי עד אחד חסר משמעות. ולכן הבבלי מעמיד או שהיה מישהו שבא איתו או שהיה עד נוסף שגר בקרבת מקום.
הבבלי אינו מוכן לקבל את תפיסת הירושלמי שבשביל חבר מותר לחלל את השבת.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר