סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב ותלמיד - כמי הלכה?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות כו ע"א

 

מכלל דאביי סבר: איתה לשבועה בעולם,
והאמר אביי: מודה רב, באומר לחבירו שבועה שאני יודע לך עדות ואשתכח דלא ידע ליה - דפטור, הואיל וליתיה באיני יודע לך עדות!
הדר ביה אביי מההיא.
ואיבעית אימא:
חדא מינייהו רב פפא אמרה.

1.
הגמרא מקשה על סתירה בדברי אביי ["והאמר אביי..."], שמסוגייתנו משמע שאם נשבע "איני יודע לך עדות" – נחשב כשבועת ביטוי אלא שלא מתחייב שני קרבנות משום המיעוט בפסוק "לאחת מאלה", ואילו מהסוגיה הקודמת שאביי הסביר את דברי רב "שבועה שאני יודע לך עדות" והתברר שלא ידע עדות – פטור. כלומר בדעה הראשונה משמע ששבועת העדות יצאה מכלל שבועת ביטוי, ובדבריו השניים משמע שכל שבועת העדות היא גם שבועת ביטוי.

2.
והגמרא מביאה 2 תרוצים-הסברים לסתירה זו.

2.1
אביי חזר בו, ומסקנתו כמו בקטע האחרון בגמרא, ששבועת העדות לא יצאה מכלל שבועת ביטוי. [אמנם יש בראשונים כמה הסברים להבנת הסתירה בדברי אביי, ובעיקר ברמב"ם. [ראה "מתיבתא", "ילקוט באורים", עמוד רעא]

2.2
אחד המקורות לא נאמרו על ידי אביי אלא על ידי תלמידו המובהק רב פפא.

3.
וראה בתוס' בסוגייתנו:
תוספות מסכת שבועות דף כו עמוד א

חדא מינייהו רב פפא אמרה - דמלך בתר אביי ורבא כדמוכח בפרק בתרא דמסכת מועד קטן (דף כו)
ולא היו יודעים התלמידים אם מדעתו אמרה או משום רבו.

כלומר, תלמידי רב פפא לא היו יודעים אם דבריו נאמרו בשם עצמו או שמא בשם אחד מרבותיו – אביי ורבא.

4.
שני תרוצים-הסברים אלה אינם רווחים בש"ס, בכמה מקרים מופיעים שני התרוצים- ההסברים הללו גם לגבי רבא, מפני שרב פפא היה תלמידו המובהק גם של רבא.

5.
אבל יש להבדיל במשמעות של שני ההסברים.
לפי ההסבר-התרוץ הראשון בגמרא אביי חזר בו מהלכה – דווקא זו – של הסברו בדברי רב ונשאר בעמדתו כבסוגייתנו.

5.1
ולפי ההסבר השני – לא ברור איזו הלכה אמר אביי ואיזו הלכה אמר רב פפא. ואם נניח שנקבע שהלכה כאביי נגד רב פפא או ההפך, לא נוכל להכריע בסוגייתנו [לפי התרוץ השני, ובודאי אם נאמר שהתרוץ העיקרי בגמרא הוא התרוץ השני בגלל שהוא מובא עם פתיחה של "ואיבעית אימא"].

6.
חידושי הריטב"א מסכת שבת דף קמא עמוד א :

"... ורב פפא אמר אחד זה ואחד זה מותר.
ונראין דברי הפוסקים הלכה כרב פפא דהוא בתרא,
דאע"ג דתלמידיה דרבא הוא ואין הלכה כתלמיד במקום הרב,
הני מילי כשחולק עליו כשהוא תלמיד לפניו
אבל הלשון נראה כאן שלא נחלק עמו וכיון שכן הלכה כבתראי, וכן פסק הר"ז ז"ל,
אבל רבינו אלפסי ז"ל פסק כרבא ורבינו הגדול ז"ל לימד עליו זכות בספר המלחמות משום דרבא רביה דרב פפא, ואין טעמו נכון כמו שכתבנו.

דבריו הם בקשר ליחס בין רבא לרב פפא.
ניתן לומר שאותו דיון יהיה בדיוק גם לגבי היחס בין אביי לרב פפא [כמשתמע מהתוס' שהבאנו לעיל]

7.
מדברי הריטב"א יוצא שיש מחלוקת עקרונית בראשונים:

כעיקרון, יש כאן סתירה בין שני כללי פסיקה:

7.1
כלל אחד – "הלכה כבתראי" [=הלכה כאחרון], זאת אומרת, שהלכה כרב פפא מפני שהיה מאוחר לרבא [ולאביי],

7.2
כלל נוסף – אין הלכה כתלמיד נגד רבו [והרי התלמיד תמיד נחשב "בתראי" לגבי רבו]

8.
יש מיישבים את הסתירה כך: [בריטב"א הנ"ל]: אין הלכה כתלמיד [למרות שהוא "בתראי"] רק כאשר נחלק במפורש עם רבו ובחייו ["תלמיד לפניו"].

8.1
אבל אם מתקיים התנאי שלא נחלק עימו "חזיתית" בבית המדרש [ובודאי עם חלק עליו רק אחרי מות רבו], הרי שרשאי תלמיד לחלוק על רבו, וממילא גם יכולה להיות הלכה כמותו, ובגלל שהוא "בתראי" – הלכה כמותו.

9.
ואילו מדברי הרי"ף [מובא בריטב"א הנ"ל] משמע שאין הלכה כרב פפא אלא כרבא – ובסוגייתנו, כאביי] מפני שאין הלכה כתלמיד כנגד רבו בשום מצב.

10.
בכל אופן, לפי התרוץ השני בגמרא שהלכה אחת אמר אביי ואחת אמר רב פפא [והגמרא לא מייחסת לכל אחד מהם את ההלכה המתאימה] לא משנה כיצד נכריע בדברי הריטב"א הנ"ל, בין כך איננו יודעים מה אמר כל אחד מהם [אביי ורב פפא] !! וחייבים להישאר בספק כמי ההלכה [לא כאיזה חכם, אלא כאיזו הלכה מבין השתיים שהגמרא הביאה כסותרים זה את זה].

11.
אולם בכל זאת יש להציג כאן שאלה עקרונית, הרי תוס' בסוגייתנו הסביר שתלמידי רב פפא לא ידעו אם דברי רב פפא נאמרו על דעת עצמו או בשם אחד מרבותיו.
וזה קשה: מדוע רב פפא לא אמר במפורש לתלמידיו אם הוא אומר את הדין בשם אביי.

12.
אולי ניתן לומר [חידוש]: רב פפא "מלך" אחרי אביי ורבא, כלומר, הוא לא היה "תלמיד" "רגיל". הוא היה אחד מ"מעבירי השמועה והמסורת". אלה היו גדולי הדורות שעיקר תפקידם היה להעביר את דברי רבותיהם לדורות הבאים. אולם במקביל, כתלמידי חכמים מיוחדים הנישאים מעל כל החבורה היתה להם סמכות מיוחדת לחדש מעצמם, כמנהיגי הקהל וכפוסקי הדור.

12.1
אצל רב פפא דברי רבותיו [אביי ורבא] היו שלובים בדבריו שלו, עד כדי כך שקשה היה להפריד בין הדבקים. לכן אומרת הגמרא [ועל פי הסבר התוס'], שאת אחת ההלכות אמר אביי ואת ההלכה השניה אמר רב פפא ותלמידיהם לא ידעו מי אמר ומה אמר [ויתכן שאפילו רב פפא עצמו לא ידע להבחין – ואין זו גריעותא, אלא מעליותא!].



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר