הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"פשיטא... מהו דתימא... קמ"ל"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
שבועות כד ע"א
ואמר רבא: למאן דאית ליה איסור כולל, אמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים - מיגו דחייל אענבים חייל נמי אתאנים.
פשיטא!
מהו דתימא: איסור הבא מאליו אמרינן, איסור הבא מעצמו לא אמרינן,
קמ"ל.
מבנה הסוגיה:
1.
דינו של רבא:
ואמר רבא: למאן דאית ליה איסור כולל, אמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים - מיגו דחייל אענבים חייל נמי אתאנים.
2.
מקשה הגמרא:
פשיטא!
הרי הדין של רבא הוא פשוט. שהרי הדוגמא של רבא היא דוגמא ברורה של "איסור כולל", שהרי בשבועה השניה הוא הוסיף שבועה גם על ענבים ולא נשבע רק על תאנים!
3.
מהו דתימא: איסור הבא מאליו אמרינן, איסור הבא מעצמו לא אמרינן,
אפשר לחלוק על דינו של רבא ולומר, שהכלל, ששבועה מסוג "איסור כולל" חלה על שבועה קודמת [ולא אומרים את הכלל "אין איסור חל על איסור"] תקף רק כשאיסור הנוסף [השני] הוא איסור שבא מאליו [=איסור שנאסר מדין תורה ללא שהאדם אסר על עצמו], אבל כאן שהוא הוסיף איסור יתכן שיחול הכלל "אין איסור חל על איסור", וממילא יתחייב רק על כך שעבר על שבועתו הראשונה - שלא יאכל תאנים.
4.
קמ"ל.
לכן רבא משמיענו, שהטענה בסעיף 3 לא מתקבלת. ואף אם האיסור השני נוצר על ידי שבועתו הרי שהוא מוגדר כ"איסור כולל", וממילא שבועתו השניה חלה על האיסור [השבועה] הקודם ואם אכל תאנים יתחייב שנים!
5.
בקטע הנ"ל מופיע מבנה מקובל של: "פשיטא"; "מהו דתימא"... "קמ"ל"
5.1
כלומר, הגמרא מקשה שדינו של רבא פשוט, עונה הגמרא שיש חידוש, היינו [או: היית] יכולים לומר ["מהו דתימא"], שדינו של רבא לא מדוייק מפני שרבא מדבר על איסור "כולל" שנקבע על ידי האדם עצמו ואילו הדין הכללי של "איסור כולל" יתכן שנאמר דווקא על איסור שבא מעצמו [כמו יום כיפור]. ומסבירה הגמרא "קמ"ל", כלומר, רבא חידש לנו שבאמת אין הבדל בין איסור "מאליו" לבין איסור "הבא מעצמו". כלומר, הביטוי "קמ"ל" בסוגייתנו משמעו: למדין אנו שההבחנה שניסינו לומר אינה תקפה.
6.
אולם ראה ב"שוטנשטיין", הערה 11, שמביא כמה חידושים בדברי רבא.
ואחד הפירושים הוא, שרבא לא התכוון שבשבועה השניה האדם פרט במפורש "לא אוכל תאנים וענבים", אלא כך הדין אף אם אמר ב"סתם" "שלא אוכל" באופן כללי.
7.
ראה רמב"ם הלכות שבועות פרק ד הלכה יא:
שבועה שלא אוכל תאנים, וחזר ונשבע על התאנים ועל הענבים חייב על התאנים שתים שהרי כלל התאנים שנאסרו בשבועה ראשונה עם הענבים שהיו מותרין ומתוך שחלה שבועה שניה על הענבים חלה על התאנים ונתחייב בשתי שבועות כמו שבארנו בהלכות מאכלות אסורות.
אמנם נראה לי שהרמב"ם מדגיש שלא כאמור לעיל בסעיף 6. אולי הוא מתכוון לומר, שרבא בא לחדש שלמרות שבשבועה השניה אמר "שבועה שלא אוכל תאנים וענבים", הרי שאין הכוונה שדווקא אם יאכל בצירוף שניהם! או להיפך, דווקא אם יאכל משניהם נחשב "איסור כולל".
לא ברור לי.
8.
הסבר אחר בפרשנים:
רבא [בניגוד לרבי יוחנן] סובר שאין תנא שחולק על דינו.
9.
לפי האמור לעיל בסעיף 9 יוצא שה"קמ"ל" - לעיל בסעיף 4 - לא בא רק לשלול את הסברא לעיל בסעיף 3 [מהו דתימא..."], אלא הקמ"ל מוסיף חידוש - כלעיל בסעיפים 7+8.
10.
על הביטוי "פשיטא... מהו דתימא... קמ"ל" ראה גם מה שכתבנו לעיל על מסכת שבועות דף כב.
