סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

חיסורי מחסרא; "חסר ותני הכי"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות יח ע"א

 

אמר ליה רבינא לרב אדא: מי מצית לאוקמה לההיא בשלא סמוך לוסתה ואפרישה?
והא נמצא קתני, ונמצא לבתר הכי משמע,
ואי אפרישה מעיקרא כי פריש ליה מעיקרא הויא ליה ידיעה!
א"ל רבא: ציית מאי דקאמר רבך.
היכי מצית?
דתניא עלה: זו היא מצות עשה שבנדה שחייבין עליה,
ואם איתא, מצות לא תעשה היא!
אמר ליה: אי תניתא, חסר ותני הכי: זו היא מצות לא תעשה שבנדה שחייבין עליה,
היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד - חייב,
זו היא מצות עשה שבנדה כו'.

1.
"חסר ותני הכי" - מופע יחידאי בש"ס.

2.
רש"י:

"א"ל אי תנית חסר ותני הכי - אם אתה שונה הברייתא תקן אותה בלשון חסורי מחסרא ותני הכי וזו היא מצות לא תעשה שבנדה היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד זו מצות עשה שבנדה כל זה צריך להוסיף על משנתך".

משמע מדברי רש"י שמדובר בתיקון ממש, בתיקון גירסא ולא רק בפרשנות.

2.1
משמע מדברי רש"י שהביטוי הנ"ל זהה לביטוי "חיסורי מחסרא והכי קתני".

3.
מדוע הגמרא לא השתמשה בפירוש בביטוי "חיסורי מחסרא והכי קתני".

3.1
"חסורי מחסרא" - 11 מופעים ברש"י וברשב"ם בש"ס כשהביטוי עצמו לא מוזכר בגמרא עצמה.

3.1.1
מתוך המופעים לעיל 4 מופעים הם בעלי תוכן כברש"י בסוגייתנו שהכוונה היא שיש ל"תקן" משנה/ברייתא - כבכל "חסורי מחסרא" שמוזכר בש"ס עצמו.

3.1.2
בשאר המופעים ברש"י הכוונה היא שרש"י מתייחס לביטוי זה כמושג כללי ולא כהסבר/תיקון של משנה/ברייתא.

4.
מבנה החסורי מחסרא בסוגייתנו:

בברייתא ה"מקורית" כתוב:

זו היא מצות עשה שבנדה שחייבין עליה,

4.1
בברייתא ה"מתוקנת" כתב:

זו היא מצות לא תעשה שבנדה שחייבין עליה,
היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד - חייב,
זו היא מצות עשה שבנדה כו'.

4.2
במקום "מצות עשה" >> "מצות "לא תעשה".

4.3
הוספת משפט שלם.

5.
נחשב כחסורי מחסרא כי כאילו יש לפני תוספת המשפט הביטוי "אבל" [כפי שנראה לי שכך צריך להיות בכל "חסורי מחסרא"].

6.
והגמרא לא השתמשה בפירוש בביטוי "חסורי מחסרא" כי רבא אמר לרב אדא "אי תניתא", כלומר קיים ספק כבר מלכתחילה בנוסח של הברייתא.

6.1
גם הביטוי "ציית" במובן שחכם פנה בלשון זאת לחברו - 6 מופעים בש"ס.
הביטוי השלם "ציית מאי דקאמר" - 2 מופעים בש"ס

7.
הערה לגבי הקטע שהובא בגמרא לעיל:

אמר ליה רבינא לרב אדא: מי מצית לאוקמה לההיא בשלא סמוך לוסתה ואפרישה?
והא נמצא קתני, ונמצא לבתר הכי משמע,
ואי אפרישה מעיקרא כי פריש ליה מעיקרא הויא ליה ידיעה!
א"ל רבא: ציית מאי דקאמר רבך.

משמע שרבא אמר לרב אדא לציית לדברי רבינא. משמע שרבינא חי לפני רבא!

7.1
ראה "שוטנשטיין", הערה 14 שהכוונה להיפך, שרבינא אמר לרב אדא שיצית לרבא רבו.

7.2
בספר "מנחת יהודה" מדובר ברבינא שהיה בן דורו של רבא ולא ברבא שהיה תלמיד-חבר של רב אשי.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר