הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מאי טעמא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות י ע"א

ר' מאיר אומר: כל השעירים כפרתן שוה כו'. אמר ר' חמא בר ר' חנינא: מאי טעמא דר' מאיר? אמר קרא: שעיר, ושעיר, הוקשו כל השעירים זה לזה, וי"ו מוסיף על ענין ראשון.

1.
הביטוי "מאי טעמא" פירושו חיפוש מקור בתורה על פי דרשה שלא כפשט הכתוב.

2.
בספר "הליכות עולם", בפירוש "יבין שמועה" – עמוד רפו, כללים רצו, רצז מביא שני פרושים נוספים לביטוי "מאי טעמא".

2.1
האחד – שאלת ברור: באיזה אופן מתבצע הדין [הקניין].

2.2
השני - "באיזה עניין", באיזה מקרה מדובר.

3.

רש"י מסכת מועד קטן דף יט עמוד א: מאי טעמא ימים לא בטלו - כלומר: באיזה ענין לא בטלו ימים?

בסוגייתנו מובא הביטוי "מאי טעמא דר' מאיר".
הגמרא שאלה כך גם לגבי רבי שמעון בדף הקודם [ראה מה שכתבנו שם].

4.
כאשר יש מחלוקת בין תנאים אפשר שהגמרא לא שואלת לגבי כל אחד מהם "מנלן?" אלא "מאי טעמיה".

5.
בענין זה אומר רבי יוסף קארו בכללי הגמרא ["הליכות עולם" עמוד שג, סעיף תח]

חח. בפרק י' דעירובין [פ"ז דערכין דף כה ב) ד"ה ור"ש, כתבו התוספות:
תימה שבתחלה שואל "מאי טעמא" דר"י, אלמא טעמא דר"ש מסתבר טפי, ואח"כ שואל מ"ט דר' שמעון אלמא טעמא דר"י מסתבר טפי עכ"ל.
ויש לתמוה על תמיהתם שכן דרך הגמרא שאחר שנתן טעם לשבח לר"י שייך למבעי א"כ מ"ט דר"ש
ונ"ל שאין זה תוספות אלא מאיזה חכם אחרון

מדברי התוס' כמו שהם - בלי ההערה של רבי יוסף קארו - משמע, שהביטוי "מאי טעמא דרבי..." מלמדנו שעורך הגמרא מסכים לדעה זו, ולכן מובנת קושיית תוס' כיצד הגמרא שואלת "מאי טעמא" על כמה תנאים.

6.
אמנם יש לברר אם יש הבדל בין הביטוי "מאי טעמא דרבי..." לבין הביטוי "ורבי... מאי טעמיה"

7.
מתוס' עצמם, [בערכין, שם, וכן שם, בד"ה "מאי טעמיה דרבי אליעזר] משמע שכאשר הדרשה של התנא מוציאה את הפסוק מפשוטו, על זה נאמר "מאי טעמא".