סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

חיבורים מעניינים / רפי זברגר

שבועות ו ע''ב 
 

הקדמה

הזכרנו במשנה בין הנושאים עליהם נאמר "שניים שהם ארבע'' גם את מראות נגעים. מדובר על קרבן שהמצורע מביא לטהרתו. שניים כתובים במפורש בתורה: בהרת – עזה כשלג, שאת – כצמר לבן, ושנים שאינם כתובים במפורש בתורה: תולדה של בהרת - לובן כסיד ההיכל, ותולדה של שאת - לובן כקרום ביצה. 
נזכיר עוד כי ארבע מראות הנגעים שונים ברמת הלובן שלהם כאשר סדרם לפי חוזק הלובן הוא: בהרת, שאת, סיד לבן וקרום הביצה.
 

הנושא

שואלת הגמרא: מאי צמר לבן? רב ביבי בשם רב אסי ענה: צמר נקי בן יומו שמכבנין בו למילת. לוקחים את הצמר של כבש בן יומו, כאשר הוא בשיא לובן שלו, מכסים אותו בעור כדי לשומרו ומשתמשים בו בעתיד לבגדים יקרים. 
רבי חנינא ממשיל את דברי חכמים אשר המשנה כמותם, ביחס לארבע מראות הנגעים: 
אמר רבי חנינא משל דרבנן למה הדבר דומה לתרי מלכי ולתרי איפרכי, מלכו של זה למעלה ממלכו של זה, ואיפרכו של זה למעלה מאיפרכו של זה. 
ישנם שני מלכים ושני ''שליטים'' (ניתן אולי לדמות את המלך לשר בממשלה, ואת השליט לראש עיר). גם בשני המלכים, יש לאחד עדיפות וחוזקה על השני, וגם בשני ''השליטים'', אחד חזק על משנהו. המלכים במראות הינן בהרת ושאת, כאשר הבהרת היא ה''חזקה'' מבין המלכים. ''השליטים'' הינן סיד ההיכל וקרום הביצה, כאשר סיד ההיכל הוא ''החזק'' מבין השליטים. 
שואלת הגמרא מיד על המשל: האי זה למעלה מזה וזה למעלה מזה הוא?
יוצא בעצם שהמשל מדמה את שיטת רבי עקיבא ולא את שיטת חכמים. שהרי לפי רבי עקיבא, יש ארבע רמות, כך שכל אחד עולה על חברו הסמוך לו. וכך אמנם יוצא שהמלך החזק הוא יותר לבן מהמלך החלש יותר, והמלך החלש הוא לבן יותר מהשליט החזק, והשליט החזק לבן יותר מהשליט החלש, ואם כן, כיצד אנו אומרים שהמשל מייצג את חכמים?
אלא מתקנים מעט את המשל: מלכו של זה למעלה מאיפרכיה דנפשיה ומלכו של זה למעלה מאיפרכיה דנפשיה.
היחס הוא אחד לשלוש, ושתים לארבע. כלומר, המלך החזק ''הולך'' עם השליט החזק ומצטרפים זה לזה במראות נגעים (אם שניהם ביחד מהווים גדול ''גריס'', שהוא המידה לטומאת צרעת – הם מצטרפים לכדי "צרעת טמאה"), והמלך החלש ''הולך'' עם השליט החלש, ומצטרפים זה לזה במראות הנגעים. 
למדנו אם כן, שלכל אחד יש את "האבא שלו'': סיד ההיכל הוא ''הבן'' של בהרת, למרות שברמת הלובן שלו הוא ''קרוב'' יותר לשאת, וקרום הביצה הוא ''הבן'' של שאת למרות שסיד ההיכל קרוב אליו יותר ברמת הלובן. 
 

מהו המסר?

כמו ''במעמדות טומאת הצרעת'', כך גם במעמדות החיים. כל אחד צריך להכיר את מקומו ואת חשיבותו, ביחס לכל הסובבים אותו. למרות זאת, אדם במעמד נמוך יותר יכול ''להתחבר'' לאדם במעמד גבוה ממנו, על אף שיש אנשים רבים שהם יותר ''קרובים'' לאיש במעמד הבכיר. היחס ביניהם מוגדרת כ''אב לבנו''. כלומר, ''האבא'' שהוא במעמד בכיר, מחליט ''לאמץ'' אדם במעמד נמוך ממנו בכמה רמות, ו"להחשיבו כבנו''. ייתכן גם, שה''בן'' יהיה היוזם והדוחף לקשר זה . ''החיבורים'' בחיים, חזקים יותר מן המעמד הפורמאלי, ומייצרים קשרים מעניינים ופוריים.
רצוי שכל אחד ימצא בחיים את ''האבא'' שלו, את "האדם החזק" אשר יוכל לסייע לו בעת צרה, יהיה מסוגל להקשיב ולשמוע את ''סיפור חיו'', מבלי לתת לו ציונים כאלו ואחרים.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר